האם הטיעון החושף מן החושים תקף גם לבע"ח?

בעיני (ויתקן אותי הרב אם אני טועה) ההיסק של הרב הוא כך –

הנחה א – דברים שמתאימים למציאות נוצרים בתכנון תבוני (או אולי, שני דברים מתאימים זוקקים מתאם).
הנחה ב – ההכרה שלנו מתאימה למציאות.
מסקנא – ההכרה שלנו נוצרה בתכנון (או אולי, קיים גורם שתיאם בין ההכרה שלנו והמציאות).

הטיעון החושף אומר שאפשר לזנוח את המסקנא אם נזנח את הנחה ב, אלא שבפועל אף אדם נורמלי לא זונח אותה, ולכן כולם מקבלים את המסקנא במובלע.

ולי הצעיר נראה שמקום הסרחון הוא, שלמעשה הנחה א, וכן צורת ההיסק עצמה, נובעות כולן מתוך הנחה ב – אלא שאפשר לקבל ממנה גם משפטים אחרים, שיכולים לפטור אותנו מעונשו של מתכנן תבוני.
משהו כמו ההיסק הבא –

הנחה א – ההכרה שלנו מתאימה למציאות (או יותר נכון, ההכרה שלנו מספקת לנו אמיתות).
…(בסדרה ארוכה של חקירת המציאות לפי החושים והלוגיקה, שאמיתותם נובעת מהנחה א)….
משפט א – האבולוציה נכונה.
מסקנא – ההכרה שלנו נוצרה באבולוציה.

אם ניקח את המשל של טיילור עם האבנים בסקוטלנד – מלבד האופציות שהאבנים התגלגלו מעצמן (ואז לא מעידות על סקוטלנד) או הונחו על ידי אנשי המקום (ואז כן מעידות על סקוטלנד), יש אופציה שהתנאים הגיאולוגיים במקומות גורמים לאבנים להסתדר בצורת שם המקום.

איני יכול לתקן את הטענה שבעיניך ההיסק הוא כזה. השאלה האם הוא באמת כזה. 🙂
הטיעון החושף הולך מההנחה של אדם שיש התאמה (שהיא סובייקטיבית) לזה שהוא כנראה מאמין במובלע שיש גורם מתאם. הטיעון המסיק הולך מהמורכבות (שהיא עובדה אובייקטיבית) לגורם שיצר אותה.
מכאן והלאה איני מבין מה אתה כותב. לך לפי ההגדרות שלי.
לגבי סקוטלנד, פספסת את כל העוקץ של ההוכחה. יש אפשרות (רחוקה מאד, אבל לצורך הדיון נאמץ אותה כקבילה) שהגיאולוגיה גלגלה את האבנים, השאלה היא כיצד אתה יודע או למה אתה מאמין שזה לא קרה (אלא שבאמת הגעת לסקוטלנד)? על כורחך אתה מניח, גם אם במובלע ובלא מודע, את קיומו של גורם מתאם.