האם יש בכלל אמת כלשהי כבר??
יש משהו שממש ממש מציק לי
זה התחיל בזה שהתחלתי ללמוד פרקי אבות וראיתי שהברטנורא אומר שזה מוסר אלוהי (שהועבר ממשה בסיני עד אליהם) לכן זה מוסר אמיתי
הבעיה שיש עשרות אם לא מאות פירושים לפרקי אבות, ולא ראי פירוש זה כזה. אז איזה מהם מכוון לאמת?
זה גרם לי לתהות ממש, גם מעבר למוסר של פרקי אבות, אלא על כל היהדות, מה אפשר לקרוא לו נכון? הרי אם אני לומד למשל הלכות, ההלכות האלו בסופו של דבר הם פירוש של אנשים לפסוקים (תנאים ואמוראים)
הרי את הפסוק (לפחות חלקם) אפשר לפרש בכמה צורות שונות, הסיבה שהסבירו בפירוש מסויים זה כי יש סט חוקים של בני אדם (13 מידות שהתורה נדרשת) שהכריחו את הפסוק..
ובכללי, לפי מה אני אמור לנהוג בחיים שלי? אני למשל עושה צבא, ויש אנשים שמפרשים בוודאות את התורה שאסור לעשות צבא (ומביאים לך את כל הסימוכים) וכמו כן גם הפוך שיש הרבה שאומרים שזה מצווה ועוד הרבה שאומרים שזה חובה בלי מצווה וכו'.
הנקודה זה לא הצבא ספציפי, זה השאלה לפי מה אני אמור לנהל את החיים שלי כדי שייחשבו תורניים? אם אני מנהל אותם לפי איך שאני הבנתי או לפי איך שאנשים אחרים הבינו, הרי תמיד ישנה מחלוקת! איך אני יכול לעשות את רצון ה' האמיתי? איך אני יודע שמה שאני עושה זה רצון השם? ומה מחייב אותי להסברים של אנשים על התורה או על המידות? איך אני יכול להקשיב לפרקי אבות אם יש לו עשרות פירושים?
תודה מראש
🙂
תנוח דעתך. הקב"ה לא בא בטרוניה עם בריותיו. הוא נתן לנו תורה על דעת כן שנפרש אותה. עלינו לעשות את מה שעלה בפרשנותנו, ומבחינתו זה כנראה בסדר (כי אם לא – אין טעם בכל המהלך שלו). זה באשר להלכה. פרקי אבות ושאר ענייני מוסר ומחשבה לא קשורים לתורה ולא להר סיני בשום צורה. המצפון שלנו הוא הפוסק העליון, וגם הוא ניטע בנו על ידי הקב"ה. לכן בתחומי המוסר אתה לא צריך להקשיב לאף אחד מהפירושים אלא לצו מצפונך. אין סמכות לחכמים בתחום המוסר, אלא רק מה שנכנס לתוך ההלכה (כמו מידת סדום).
האמירות שכל זה ניתן מסיני הן אחת משתיים: שקר קדוש (לטובת הקוראים). או אמירה נורמטיבית ולא היסטורית (כלומר זה מחייב כאילו ניתן מסיני, ולא שהיסטורית זה ניתן שם). כך יש להתייחס גם למימרות כמו "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הראהו הקב"ה למשה בסיני" ודומותיה.
ראשית, תודה על התשובה המפורטת!
אבל בכל זאת, מה לגבי פסקים הלכתיים שונים לחלוטין כמו הנושא של גיוס לצהל? זו לא הוכחה חד משמעית לכך שהאמת האמיתית חסרת מקור וודאי?
כלומר מה לי להקשיב לפסיקת ההלכה של זה משל זה?
למה לי להקשיב לדבריו של אחד (כמו שוב, נושא הגיוס) משל חברו?
ושוב תודה 🙂
באיזה שהוא מקום, אני חושב שגם מונחת פה השאלה הדטרמיניסטית. הרי הגיוני לומר שכל פסיקת הלכה וכדומה היא דטרמיניסטית מהאדם שפסק אותה לא?
אז בעצם כל דבר שאנו נוהגים לעשות (גם בהלכה) הוא רק כי האדם הזה הגיע לשם מהחוויה שלו
אבל החוויה של אדם אחר כנראה היה אחרת, לא?
אם כן שוב, מה לי לזה מזה?
אם הגעת לדטרמיניזם אז באמת הפרזת. אני ממש לא מסכים. יש השפעות של הסביבה ובית הגידול על הפוסק כמו בכל אדם. אז מה? האדם הוא המכלול שבתוכו וזו פרשנותו להלכה. אתה אמור להחליט בעצמך גם בהלכה, אבל שם אם אינך בר הכי בחר לך רב ונהג לפי שיטתו. במחשבה אין בכלל מה לעשות לך רב.
שאלת הגיוס לצה"ל אינה הלכה.
כמובן שאם אתה מדבר על מקור ודאי, אתה כנראה לא חי בעולם שלנו. בשום דבר אין ודאות, וזה לא אמור להפריע לאף אחד. מקבלים החלטות בתנאי אי ודאות, כמו בכל תחומי חיינו. צריכים לכוון להבנת דבר ה', ומה שעולה לך זהו דבר ה' כלפיך. זה מה שנדרש ממך.
שוב תודה רבה, רק לסיום
א. מה אם כן התועלת שאפשר להפיק מלימוד מסכת אבות למשל?
ב. אם אני מוצא דברי מוסר שפוגשים אותי בדברי הש"ס מה אם כן אפשר לחשוב על זה?
ג. אם ארצה להרחיב את אפיקי על הנושא הזה, היכן אוכל?
תודה רבה!
הרב מיכי, לימוד פרקי אבות זה בכלל לימוד תורה? משנת "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל הימנה' זוקקת ברכות התורה?
אהרון,
אני טוען שכל מה שאינו הלכה דאורייתא (ולא מקרא) אינו לימוד תורה ולא מברכים עליו. ראה טורים 582-3.
אורי,
א. לדעתי לא הרבה. אני לא עוסק בזה. אם בכלל, אני משתמש במשניות ובמפרשים מאבות כדי לחזק סברות שלי אבל לא לומד אותם כדי להבינם. בעיניי זה חסר ערך.
ב. מה שתרצה.
ג. אין לאן להתרחב. אופקיך רחבים דיים. זה מה שיש לי לומר על הנושא הצר כנמלה הזה, ואיני רואה איזה צורך יש בעוד משהו. 🙂
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer