האם יש סתירה?

מצד אחד אני אומר שאני לא רוצה מינימום התערבות ורגולציה ומצד שני תומך בגוף שיוציא החלטות כאלה בדיוק( בפסקי הלכה), איך אפשר לרצות ולא לרצות התערבות כזאת בחיי הפרט?

***שאני רוצה מינימום

אתה לא מנסח את הבעיה, ולא בכדי. כי אתה עצמך לא מצליח לנסח אותה. אתה נגד חקיקה בכלל? האם לדעתך יש לבטל את הכנסת ואת המשטרה ובתי המשפט? זו שאלה מינונים וכמה חקיקה ראוי שתהיה ובאילו תחומים. בזה גופא אפשר להתלבט גם ביחס לסנהדרין.

המנדט של הסנהדרין יהיה על כל אורח החיים, מבחינת נתינת מענה הלכתי והגדרת אסור ומותר, בעוד שהממשלה נדרשת לעסוק רק בענייני הכלל ההכרחיים (ביטחון, חוץ..). מחד גוף שמתערב בכל שכבות החיים ונותן את דעתה של ההלכה בכל (אליו כל שומרי ההלכה ישאו עיניהם, ושלו תהיה השפעה ישירה על חיי האזרחים במובן ה'פרטי') ומאידך גוף שאני כמעט לא אהיה באינטראקציה איתו.

אתה מערבב. ההלכה מתערבת ולא הסנהדרין. הסנהדרין צריכה לבחור במה היא רוצה להתערב ובמה לא. להבנתי היא לא תתערב אלא במקום שהדבר נחוץ (למשל כשאי אפשר לתת לכל אחד לעשות מה שהוא מבין בהלכה אלא צריך לגבש הלכה אחת מחייבת. אלו מקרים נדירים). בכל אופן, מינימיזציה או מקסימליזציה אלו שני סוגי מדיניות שיכולים לאפיין גם סנהדרין.