האם כולם רואים אותו דבר?
שלום כבוד הרב!
קראתי את הספר שלך 'אמת ולו יציב' וממש נהנתי – ייש"כ!
הבנתי שיש לנו שני חושים כללים:
א) צורת היסק והוכחות שונות המבוססות על הלוגיקה החשבונית (מה שנקרא בשפה הקבלית 'כוח הבינה'). ב) רובד יסודי יותר, של חדירה ראיתית במהות של הדברים, 'עיני השכל' ו'אינטואיציה' (מה שנקרא בשפה הקבלית כ'כוח החכמה').
שאלתי: באופן הראשון, הלוגי, כל בני האדם שווים, אין אדם שחושב ש1+1=2, האם גם באופן השני כן? האם כולם רואים אחיד? כלומר, זה וודאי שיש וויכוח ונראה שיש כאלו שרואים אחרת, אך האם הם פשוט לא רואים טוב, יש להם בעית ראיה, וכאשר תתוקן הבעיה הם יראו כולם אותו הדבר? או שבבסיס יש צורות ראיה שונות, וכל אחד רואה אחרת?
יש לחלק בין שני מישורים: האמת האובייקטיבית היא אחת, אבל ייתכן שהיא מופיעה בנסיבות שונות באופנים שונים. לפעמים ההבדל אינו בעולם כשלעצמו אלא ביישום הנכון לנסיבות שלנו. כאן יש מקום להבדלים.
כמובן שגם ביחס לאמת האובייקטיבית ייתכנו חילוקי דעות כי התצפית בעיני השכל אינה כה חד משמעית. במקרה זה אחד צודק והשני טועה.
אפשר פירוט בבקשה. מנלן שהאמת היא אחת? אולי לכל אחד יש אינטואיציה אחרת שמשקפת אמת שונה (והיינו שבעולם כשלעצמו יש כמה אמיתות)?
[כמובן שבוויכוחים של עובדות יש אמת אחת, כן יש עובדה אחת (או שיש השגחה-פרטית או שאין)]
מה זה אומר מבחינה לוגית שיש כמה אמיתות? זה נונסנס טהור.
אלא אם כן מדברים על אמיתות חלקיות משלימות, אבל אז זה סתם עניין סמנטי – כי כל ה'אמיתות' האלה הן חלק מהאמת האחת.
כפי שכתב ישי, אתה יכול לומר שאין אמת אבל לא שיש הרבה אמיתות.
אוקיי, אז המונח צריך להיות שאין אמת. השאלה עודנה שאלה. מנלן שבשאלות שאינן עובדות אזי כול האנושות בבסיס צריכים 'לראות' אותו הדבר?
אם אין אמת הם לא צריכים לראות אותו דבר, פשוט כי אין מה לראות. ההנחה שיש מה לראות מניחה שיש אי שם אמת (שאותה רואים), וממילא כולם אמורים לראות את זה אותו דבר (ומי שלא רואה אותה טועה, או שרואה אספקט מסוים או שצובע את המראה הזה בצבעיו הסובייקטיביים שלו. האפשרויות שהעליתי למעלה).
אוקיי, כעת הבנתי. תודה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer