האם כחלק מלימוד פילוסופיה כדאי ללמוד מתמטיקה בסיסית ?

אוי ווי,
איך ?

מה זה מתמטיקה בכלל ?
מה זה "העולם" ?

שאלות מכבשונו של עולם )מה זה עולם?( שאין דנין בהן ביחיד. ולולא דמיסתפינא הו"א שנתחלף ליה למר אייר באדר…

מה זה "הבנת עולם" ואיך מתמטיקה בסיסית (שברים, חזקות וכו') עוזרת לכך ?

אני זוכר שהרב שך אהב מאוד דרך חשיבה מתמטית, הוא אמר שזה מקנה את "מידת הסדר", שחשובה ללימוד התורה.
וכן הגר"א מווילנא כתב ספר ב'חכמת התשבורת' מסיבה כלשהיא.

אבל חוץ מקניית כלי חשיבה לניתוח מחשבות היא עוזרת בעוד משהו לדעתך ?

כדאי מאוד להיות מיומן במתמטיקה כשניגשים ללמוד לוגיקה, הצרנת משפטים לשפה לוגית וניתוחם, דורשים כישורים דומים.

אהרן-
כן, זה מה שכתבתי, השאלה אם יש עניין להשקיע זמן במתמטיקה רק כי היא עוזרת למיומנות ניתוחית או שיש עניין נוסף להשקיע זמן בנושא.

היא עוזרת למחשבה מסודרת, להגדרות מדויקות, למיומנות ניתוח, וגם התכנים חשובים לצרכים שונים (אפילו בהלכה). מעבר לזה יש למתמטיקה ערך עיוני, ואיני רואה מדוע הוא נופל מפרקים רבים במו"נ שעוסקים בסוגיות פילוסופיות הרבה פחות רלוונטיות לדעתי, ועל פי מקורות חיצוניים שונים ומשונים עם סברות אישיות של הרמב"ם.

בס"ד ד' באייר ע"ח

לשי – שלום רב,

לרוב השאלות הגדולות שבחיים אין תשובה בפילוסופיה. אדרבה, הפילוסופיה בנויה על הנחות יסוד שכל ביסוסן אינטואיטיבי

חשיבה מתמטית טובה במדעי הטבע, אבל עולם הרוח והערכים לא פועל על פי 'מופתים של חכמת התשבורת' (בלע"ז: הוכחות מתמטיות). אדם מגיע למסקנה כזו או אחרת משום שכך מתיישב הדבר בליבו יותר.

העיון הפילוסופי יכול לסייע לאדם בהבנת המורכבות של השאלות, שמתוכה הוא יכול להבין 'במאי קמיפלגי' הדיעות השונות, ומתוך הבנת יסודותיה של כל שיטה ושיטה – יכול אדם לבחור את הדרך המתיישבת יותר על ליבו.

כשמשנתו של אדם סדורה לו. הוא מבין את טעמי הדיעות וחולקת ויודע להגדיר למה הוא מתחבר ביותר – יכול מאד להיות שיישאר בספק – אך לא מתוך הרגשה מעורפלת.

סיבה נוספת שעלולה שעלולה להביא אדם ל'כאוס מחשבתי' היא התחושה שחייו 'תקועים'. כשאדם מרגיש שחייו זורמים ללא אופק – הכל אצלו מבולבל ומעורפל. אדם שיושב שעות על שעות על לימוד שאינו מביא לו עניין ואופק מעשי – ברור שיתחיל 'לטפס על קירות' וייכנס לתחושה של סיחרור.

כדי לחזור אל הסדר המחשבתי צריך להשקיע את הזמן בראש ובראשונה בלימוד שייתן לו תמונה יציבה וברורה. השיטות המרכזיות באמונת ישראל., המקרא עם רש"י, רמב"ן ורד"ק, ספר הכוזרי, הקדמות הרמב"ם לפירושו למשנה ול'משנה תורה', 'ספר החינוך', וספרי הרמח"ל הבסיסיים 'מסילת ישרים' ו'דרך ה'. כשיסודות אמונת היהדות ברורים לו, יכול אדם להיכנס לעיון מעמיק יותר וגם להשוואות עם תפיסות אחרות,

ומכיוון שאדם נברא גם כדי לעסוק ביישובו של עולם, וכהדרכת חכמים 'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון' – הרי שראוי לאדם להכשיר את עצמו למקצוע שבו יתפרנס בכבוד ויוכל להרבות גם בלימוד התורה מתוך רווחה כלכלית, ומתמטיקה בסיסית יכולה לפתוח כמה וכמה 'שערי פרנסה'.

כשאדם מיושב בדעתו בצד החומרי – קל לו להיות מיושב בדעתו גם בצד הרוחני ואף להעמיק במושכלות!

בברכה, ש"צ לוינגר

לגבי ספרות המחשבה היהודית כדאי להוסיף גם את: דרשות הר"ן; ספרי רש"ר הירש – חורב, אגרות צפון, ופירושיו לתורה, לתהלים ולסידור התפילה. את 'פרקים במחשבת ישראל' של הרב שאול ישראלי, ואת ספרו של הרב יהושע ענבל נר"ו, מבוא לתורה שבעל פה'.

בברכה, ש"צ לוינגר

'דורנו מול שאלות הנצח' מאת ד"ר אהרן ברט.