האם לרצון שלנו יש סיבה קודמת?

שלום אורן. ראשית, הרצון אינו יש אלא כינוי לאוסף התרחשויות מנטליות. הראיה הקוסמולוגית מניחה שלכל יש (חומרי) צריכה להיות סיבה שיוצרת אותו. זה לא בדיוק עקרון הסיבתיות במובן היומיאני (שלכל התרחשות צריכה להיות סיבה). שנית, אותו ניסיון שמורה לנו שליישים חומריים יש סיבות מורה לנו שלרצון שלנו אין סיבה. הוא נוצר באוופן חופשי. אמנם כפי שהסברתי בספר מדעי החופש הוא לא שרירותי או אקראי, אלא טלאולוגי (כלומר מכוון לתכלית ולא נוצר מסיבה). ולכן לעניין הראיה הקוסמולוגית נראה שההשלכה היא הפוכה: הטענה לגבי הרצון אפילו מחזקת אותה, שכן אנחנו רואים שלמרות שליישים חומריים יש סיבה (או יוצר), להתרחשויות רוחניות אין בהכרח סיבה. ומכאן עוד יותר מתבקשת המסקנה שהסיבה הראשונה לקיומם של יישים חומריים היא משהו רוחני (בניסוח הרגיל זו רק מסקנה הכרחית כדי להימנע מרגרסיה אינסופית, וכעת זה אפילו מתחזק מהניסיון).