האם מלחמה מצילה את האדם?
שלום,
לאחרונה הובאה בפני הטענה שטבע האדם הוא למלחמה (להלחם על ערכים, על כסף, על שטח, ואפילו על שלום). מעבר לכך נטען שלולא הייתה ישראל שרוייה במלחמה מתמדת כנגד הפלסטינים היינו מגיעים למצב שבו היה פה רוב ערבי ולמעשה ביטול היישות של מדינה יהודית. ההוכחה שלו לכך הוא המצב באירופה בו חיו המדינות בשלום (לכאורה) עם הסביבה ועתה הם טובעים במהגרים מוסלמים אשר מאיימים על הזהות שלהם. והדבר היחיד שיציל אותם מכל זה הוא מלחמה (אם זה דרך מפלגות ימין, חוקים "מפלים" וכדו'). למרות טיב הטענות שלו אני מתקשה לקבל את הרעיון שטבע האדם הוא מלחמה – האם נגזר עלינו להלחם תמיד ללא שאיפה לשקט ולשלום?
זה מצב שנראה גם מנוגד לערך היהודי ברמה הבסיסית( לדוגמא ישנה גזרה לכבוש את הארץ אך השאיפה האולטימטיבית היא, לדעתי, להגיע למנוחה ולנחלה).
אשמח לדעתך בעניין. גלגלתי את הרעיון רבות ואיני מוצא דרך מוצא מהטענה הבעייתית.
ראשית אני לא בטוח בטענה העקרונית שבלי מלחמות בהכרח המצב בעייתי. אבל גם אם כן – זהו מצב פסיכולוגי ואין לו ולא כלום עם ערכים. ברור שאף אחד לא יאמר לצאת למלחמה רק כדי לשמר את אחדותנו או למנוע הגירה וכו'. מלחמה עושים כשאין ברירה. הניתוח שהמלחמה היא הכרחית, גם אם הוא נכון, הוא ניתוח שבדיעבד (למה אנשים עושים מלחמות ולמה זה חשוב, טוב או רע). אבל זה לא טיעון מדוע לצאת ללמלחמה מלכתחילה.
לדוגמה, נניח שמדינות אירופה היו מקבלות הודעה מנביא מוסמך שהן עומדות לקלוט הגירה מוסלמית בעייתית כמו היום. האם די בזה כדי להצדיק יציאה למלחמה? ודאי שלא. נכון שבדיעבד ניתן לומר שאם הן יצאו למלחמה אולי זה יציל אותן מההגירה. לכן הטיעונים הללו לא חשובים בעיניי ולא רלוונטיים במישור המוסרי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer