האם פרשנותו הפסיכולוגית של פרויד את הדת מערערת את תוקפה?

השאלה היא האם הביקורת שלו נכונה

לא

כאדם שמעריך את עבודתו של פרויד ומשקיע בה לא מעט זמן, אני חייב להודות שפרויד פשוט לא הבין מהי דת. הוא התייחס לחוויה שנספחת לדת וחשב שזו חזות הכל (די אופייני לו …). באותה מידה אפשר לומר שהפסיכואנליזה של פרויד נוצרה כדי להעניק לו נחמה ותחושת הצלחה בחיים. מדובר על פרשנות של התרחשות פסיכולוגית. זה לא סותר את נכונות או אי נכונות התיאוריה.
אגב, פסיכואנליטיקאים מאוחרים, כמו אריך פרום, יונג, ביון ועוד לא ראו את הדת כמו פרויד מהבחינה הפסיכולוגית.

ונניח, באמצעות איזה תגלית פלאית, נגיע למסקנה חד משמעית שהאלהים שהאדם מדבר עליו, הומצא על ידו כדי שימצא ניחומים בעובדה, שהוא יצור שסופו מוות, האם הדבר פוטר אותנו מהשאלה האם אלהים קיים או לא קיים,או מסקנה קיצונית מכך, שאלהים לא קיים? מה הטיעון הזה בכלל?

זבולון,
הייתי אומר שהאדם מכניס את האינטואיציה לקיומו של אלוהים לתוך תבניות פסיכולוגיות סובייקטיביות. אבל התרחשות כזאת האדם מבצע כלפי כל אובייקט שהוא, כמו המדינה, התרבות או הפסיכולוג שלו. זה לא אומר שהאובייקט לא קיים כשלעצמו אלא רק שהוא נצבע בהשלכות שלו.

אגב, פרויד עצמו במאמר שבו הוא תוקף את הדת, "עתידה של אשליה" כותב שהביקורת שלו לא אומרת בהכרח שהאמיתות הדתיות ("יש אלוהים") לא נכונות אלא שהיא מהווה ערעור וחשד לנגיעס'.

ונקודה אחרונה, פרויד לא היה מספיק פילוסוף או תיאולוג כדי להבין על מה הדת מדברת. ובכלל … פרויד כתב הרבה שטויות שמביכות את מעריציו עד היום, כמו אמונה בטלפתיה ונומרולוגיה וספקולציות מופרכות אחרות על ההיסטוריה ועל הנפש. ככה ש"פרויד אמר X" לא מהווה קושיא כשלעצמה.

רוב ככל תורתו של פרויד הם תאוריות נחמדות וספקולציות בלתי מדעיות (כל עצמותו של עקרון ההפרכה של פופר בא לעולם להתקיף את פרויד וזה תרומתו העיקרית של פרויד ל'מדע'😊) כך שאם כי תרם רבות להפסיכולוגיה אין להתייחס אליו יותר מאל Therapist מצוין, שבטח לא מעניין אותנו הגיגיו הנפלאים על הדת.

Williamsburg,
העובדה שהרעיונות של פרויד לא עומדות בקריטריונים של מדעי הטבע על פי פופר לא הופך את הרעיונות ללא נכונים. מדובר בתחום של פרשנויות, לא תיאוריות מדעיות. מדובר על שפה מטאפורית וציורית להעברת התרשמות על חיי הנפש.
והייתי מעמיד בספק את האמירה שפרויד היה תרפיסט מצוין. כיום הערכים הטיפוליים השתנו ב- 180 מעלות והעבודה על פי שיטתו עלולה להזיק ללא מעט אנשים. אחד מהמטופלים המפורסמים שלו אמר ש:"למרות שהפרשנות של פרויד היתה לא נכונה בעליל, האישיות שלו הרשימה אותי והשפיעה עליי".
להתרשמותי התרומה גדולה של פרויד לפסיכולוגיה זה שימת דגש על "תיאוריה של קליניקה". כלומר: מחקר מעמיק של האישיות הבודדת, במקום מחקר כמותני. רוב התיאוריות הפסיכואנליטיות נבנו על ידי ההוגים הפסיכואנליטיים דרך המפגש הבלתי אמצעי עם מטופלים והתאמת התיאואיה והטכניקה לצרכים המשתנים לפי המקום והזמן.

אבהיר כוונתי: פרויד עצמו כן התייחס לפסיכואנליזה כמדע לכל דבר, ומכאן יהירותו המופלגת לדבר בדברים שלא הבין בהם דוגמת הדת, ההיסטוריה (המונותיאיזם נולד במצרים), והפילוסופיה (הרי הוא מדען, למה שלא יסגל לעצמו היהירות של המדענים). שאלת ישי בא מההערכה שיש לו לפרויד ועל זה ענה לו מיכי שדעת פרויד מעניין אותו בערך כדעת משהל'ה, ושלא מבוסס על כלום, זו (שהדת נולד לספק צרכים) אמירה ריק מתוכן. אז אני הסברתי שהיחס לפרויד כמדען ולתיאוריות שלו כמדעיות הוא יחס לא נכון.