האם קבלת התלמוד על ידי האומה חלה גם על חילוניים?
הרב טוען כי סמכות התלמוד בעם ישראל נובעת מקבלת האומה. וקבלת הכלל מחייבת את הפרטים. סוקרטס בדיאלוג קריטון טוען כי העובדה שהוא בחר לחיות באתונה מגלה מכללא שהוא קיבל את חוקי אתונה. אם הוא היה עובר לעיר יוונית אחרת הסמכות של חוקי אתונה הייתה פוקעת ממנו. רק בגלל שיש הסכמה גם אם מכללא אז לחוקי אתונה יש תביעה כנגדו עד מוות.
לפי הטענה הזו, האם העובדה שיהודי בוחר להיות חילוני מפקיעה ממנו את סמכות התלמוד או לא? כלומר, האם העובדה שמישהו חילוני דומה למעבר לעיר אחרת או פשוט הוא נשאר בעיר הזו ועדין לתלמוד יש סמכות כלפיו רק שבגלל שהוא חילוני המצוות הדתיות חסרות משמעות לגביו?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
כעת שמתי לב שאתה מדבר על התלמוד ולא על המחויבות לתורה בכלל. חילוני בד"כ מתכחש לתורה ולא לתלמוד. לגבי התלמוד, אם הציבור כולו יחליט להתכחש לו – לדעתי אין מניעה לכך. אבל פרטים מחויבים למסגרת של הכלל, ונראה לי שעוד יותר אם הם מחויבים להלכה ורק רוצים לנטוש את התלמוד. אם הם רוצים לנטוש הכל – על כך דיברתי למעלה.
איזה דעות אומרות שאפשר להמיר את הדת?
ראה למשל בטור אבהע"ז סי' מד ובנושאי כלים שם. היו כמה וכמה דעות כאלה בין הראשונים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer