האם תיאור מיתת תלמידי רבי עקיבא בהלכה – הגיוני וריאלי?

הם כנראה מתו בכלל במרד בר כוכבא והפרשנות שאסכרה היא מגיפה נועדה לצמצם את סיפורי המרד כנהוג בימי הביניים או התבססה על טעות. שאתה מבין את זה הכל הופך להיות סביר והגיוני.

נראה לי שכך (מרד בר כוכבא) נכתב באיגרת רב שרירא גאון.

לרב מיכי, אשמח לקישור או להבהרה על מנהגי האבלות בימי הספירה טרם תקופת ר"ע. לא שמעתי על זה. לפי ידיעתי, לפני עד זמן הגמרא (המאה התשיעית) לא ידוע כלל על מנהגי אבל בימי הספירה.

באופן כללי, מאוד קשה לשבת וללמוד את כל השו"ע והנו"כ, עם הסיכומים במהדורות השונות (מתיבתא למשל), כאשר כולם לוקחים את התיאור ההיסטורי ממש ברצינות. מסבירים את המחלוקות השונות, זה סובר שהם מתו ביום א' ולא ביום ב', וזה סובר הפוך, ולכן לשיטתו מונים כך, ולשיטתו אחרת. זה קצת מתסכל להשקיע ולטרוח אם אתה מפקפק באמינות ההיסטורית. מה אתה ממליץ?

ל M.
כמובן ששמעתי את ההסבר הזה, אבל זה ממש לא מתאים לנאמר בגמרא ובהלכה, וזו הייתה השאלה שלי.
זה לא מתאים גם בגלל שבגמרא הסיבה "אסכרה" ולא מרד. וגם כי האבלות ב"ספירת העומר" מתאימה למיתה פלאית של תלמידים שלא נהגו כבוד זב"ז. אם מדובר בכישלון של מרד היו קובעים צום בנוסח תשעה באב על חורבן נוסף. (למעשה, מרד בר כוכבא הוא זה שהביא בעיקר לחורבן. המרד הראשון הביא לחורבן הבית, אבל השני הביא להרג גדול הרבה יותר, ולהגליה).

אגב, מה שקורה לפי ההסבר הזה קצת משעשע, לפי התיאורייה ששמחת ל"ג בעומר היא בגלל פרוץ מרד בר כוכבא, כמו שמקובל בקרב היסטוריונים שונים. אם כך, במשך ימי הספירה אבלים על מותם של החיילים, ובל"ג בעומר שמחים על פרוץ המרד שנכשל. זה כמו "יום הזיכרון" ארוך, שמסתיים ב"יום עצמאות" קצר, על מדינה שבסוף לא הוקמה?

לא הבנתי מה כוונתך "לצמצם את סיפורי המרד כנהוג בימי הביניים".

לאבי:
ראה בויקיפדיה "ספירת העומר" ובהערות שם מקורות לפרשנות הזו.
שם מובא שיש שתי נוסחאות לאיגרת רב שרירא גאון, ובאיגרת עם הנוסח הפחות מהימן מופיע שהם מתו "בגזרת שמד".
ע"פ המילים הללו, באו חוקרים מאוחרים לתיאוריה שתלמידי ר"ע מתו במרד בר כוכבא.

אהרן,
כן מובא בשם האר"י וכן הביא השל"ה.
עשיתי חיפוש מהיר וראיתי הפניה לכאן: בניהו, מאיר, העלייה למירון, בתוך: שילר, אלי (עורך), ספר זאב וילנאי, אריאל, 1987, כרך ב, עמ' 326–330
ואינו תח"י.
זכורני שקראתי שגם חוקרים גילו שזה מנהג קדום שהולבש על מיתת תלמידי ר"ע.
ראה גם עדיות פ"ב מ"י, ושיבלי הלקט סי' רלה שהסתמך עליו.
אגב, כעין זה נאמר גם על הדלקת נרות בחנוכה.

הרב מיכי, הגעתי לחלק מהמקורות.

אני חושב שיש כאן 3 שאלות:

1. מהי הסיבה לאבל בימי הספירה. על זה כתבת שיש סיבות שקדמו למיתת תלמידי ר"ע, והסמכת ממשנה בעדויות. זה נכון, ונתקלתי בכמה סיבות.
2. שאלה תיאולוגית: האם מיתת תלמידי ר"ע הביאה להיותם של ימים אלו ימי דין, או להיפך. (זה כמו הטענה שת"ב הוא יום מקולל, ולכן ארעו בו כמה צרות). לזה שייכת ההפניה שהבאת מספריהם של בניהו מאיר וזאב וילנאי (מויקיפדיה על ימי הספירה?).
3. האם מנהגי האבלות קוימו בתקופה היסטורית קדומה, כלומר האם אנו יודעים שלפני אלף שנה אנשים לא הסתפרו ולא נישאו בימים אלו. זו הייתה השאלה שלי, ונדמה לי שלא ציינת לה מקור.

האם תוכל להסביר לי את מה ביקשת להוכיח, וללנקק לי גם את הטענה ולא רק את המקור?

לא זכור מניין לקחתי את המקור (עברתי ברפרוף על כמה מקורות).
לגבי קדמות מנהגי האבלות, על כך נכתב לא מעט. ראה למשל מאמרו של שמחה עמנואל בנטועים ועוד:
https://www.herzog.ac.il/vtc/tvunot/netuim/netuim20_emanuel.pdf
לא הבנתי את השאלה האחרונה.

כעת מישהו הזכיר כאן מסורת מיהודי אתיופיה (ולכאורה זה לפני חורבן בית ראשון):

https://mikyab.net/%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9d/%d7%94%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%a0%d7%99-igod/%d7%94%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%a5-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%a8%d7%99-igod-%d7%aa-3/#comment-13095

לא הבנתי, מה הקשר??? המסורת ההיא מדברת על אבלות בתשעת הימים, ולא בימי ספירת העומר.

גם אין שום סיבה לחשוב שמסורות בני אתיופיה קדמו לחרבן בית ראשון.
אפילו אם נאמר שהקהילה הייתה קיימת שם מאז בית ראשון (ואין באמת תימוכין משמעותיים לכך),
העדה האתיופית לא קפאה על שמריה, ומנהגים רבים התחדשו במשך הדורות (וגם הנתק לא היה טוטאלי. התורה שבידם הייתה תרגום של התרגום ליוונית, שהוא בוודאי מאוחר).

ברור, אבל גם תשעת הימים זה לכאורה מנהג מאוחר.

מ"ר, באמת איני מתמצא. אולי אתה צודק. הבאתי את זה כאן רק כי מישהו העלה את זה וזה התקשר לי לשאלה הזאת.