הבנה כהרגשה

שו"תקטגוריה: כלליהבנה כהרגשה
י שאל לפני 3 שנים

שלום הרב,
רציתי לשאול, מה אתה חושב על השיטה שבה ההבנות שלנו ובפרט תחושות הבטן והאינטואיציות הם לא אחרת ולא יותר מאשר רגשות.
הטענה לכך בד"כ משולשת:
ראשית החשיבה שלנו נגזרת ממצבים מוחיים מסוימים, ובהינתן לשינוי בתאי עצב ובקשרים שביניהם: אז כפי שנוכל ליצור רצף מגוון של רגשות שונות כך גם נוכל ליצור שינוי של מחשבות שונות. ובפרט נוכל לעורר אותם ועוד. אם כך אין באמת הרבה הבדל בין תחושות "הבנתיות" לרגשות.
שנית, גם פעמים רבות אנשים מקשרים אינטואיציות למשהו שהוא יותר רגשי, ממש כפי פירוש המילה כ"תחושת בטן" וכד'.
שלישית, אם אכן מדובר בשני דברים בלתי תלויים אז לא היינו מצפים להניח שהמישור הרגשי ישפיע על החשבתי ולהפך אך הרבה פעמים הרגשות אכן משפיעות על אותם אינטואיציות ואף על הסקת המסקנות, כפי שמראים במכוני המחקר לחקר (כשלי) החשיבה וכן המימרא הידועה בין שאלות באמונה שנובעות מתאוות לשאלות אמיתיות, וכבר הרמב"ם הזכיר את השפעת הנטיות של האיש הלא שלם במערכת החשיבה. וכפי שניתן לראות את הרצון של אנשים להאמין לקונספירציות וכו'.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

לחלוטין לא מסכים, וכתבתי על כך ספרים. אם האינטואיציות שלנו היו רגשות בעלמא, לא היה שום סיכוי בעולם שהאינטואיציות הללו היו מתממשות (כלומר מתבררות כנכונות). אבל זה קורה כל הזמן (כמובן לא תמיד), ומכאן שאינטואיציה היא כלי להכרת והבנת העולם ולא רגש סובייקטיבי בעלמא.
כל טיעוני הנגד שלך אינם מכריעים.

  1. החשיבה שלנו לא נגזרת ממצבים מוחיים אלא גורמת להם. אנחנו חושבים באמצעות המוח כמו שאנחנו הולכים באמצעות הרגליים. אבל מי שחושב הוא השכל ולא המוח. נכון שעקרונית ניתן לגרום לאנשים לחשוב באופן מסוים, כמו שניתן להם לחוש תחושת כאב בלי שיש להם פצע. האם זה אומר שכשהם חשים כאב תמיד אין להם פצע? ניתן לגרום לאנשים "לראות" מראות שלא ניצבים מול עיניהם. האם בגלל זה כל ראייה שלנו היא אשלייה? 
  2. המינוח שמתייחס לאינטואיציה כרגש אכן משקף את הבלבול הזה. הוא נובע מתפיסה אנליטית שלפיה כל מה שאינו מבוסס על הוכחה/טיעון הוא אשלייה סובייקטיבית (רגש). ולא היא.
  3. לא אמרתי שהם בלתי תלויים. הרבה דברים משפיעים על המחשבה שלנו ומטים אותה, אבל זה לא אומר שהם הם המחשבה שלנו בעצמה. תלות אינה זהות. להיפך, אחרי שמסבירים לאדם היכן הוא נכשל הוא מבין זאת, ובכך מוכיח שחשיבה אינה רגש כושל בעצמה אלא רק לפעמים היא מוכשלת על ידי הרגש. אגב, מכוני המחקר שבוחנים כשלי חשיבה מתבססים בעצמם על החשיבה הכושלת שלנו. 
י הגיב לפני 3 שנים

1. מה הכוונה שהחשיבה שלנו לא נגזרת ממצבים מוחיים אלא גורמת להם?
במונח שכל כוונתך לתפיסה הדאולסטית ובחירה חופשית – ועל כן היא גורמת להם?
2. האם עצם זה שלאנשים לא פשוט שלא מדובר בסינטיות אלא רגש בעלמא לא מקשה על התפיסה הזאת? זה לא שיש להם דעה קדומה.
3. אבל הדברים שמטים את המחשבה יש בהם מעין תחושה של המחשבה עצמה.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

1. אתה חשב באמצעות המוח ולא שהמוח חושב וזה עולה למודעות שלך. השכל הוא החושב, ומפעיל לשם כך את המוח.
2. יש להם דעה קדומה. אנליטיות. וגם אם זה מקשה, אז קשה. עדיין לדעתי זה לא נכון.
3. הם משפיעים על המחשבה ולא שהם המחשבה עצמה. אתה מזהה תלות/השפעה עם זהות. זו טעות לוגית. הסברתי זאת.

י הגיב לפני 3 שנים

1. להבנתי לשכל אתה מתכוון מכלול החלקים המנטליים ובפרט שיקול דעת דואליזם.
אם כן, יוצא מדבריך שעבור אדם מטריאליסט באמת קשה מבחינתו לשים הבדל בין רגש לחשיבה נכון?

3. אם הבנתי אתה מתכוון שההשפעה מתבצעת הן במישור של גיבוש המידע והן בשיקול הדעת (ששם זה יותר יצר מול חשיבה)? ובכל אופן היא איננה רגשית בעצמה.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

1. בהחלט. בתמונה דטרמיניסטית אין דבר כזה חשיבה. לטענתי גם דטרמיניסט חושב כי הוא טועה בדטרמיניזם שלו ובעצם הוא אינו מכונה דטרמיניסטית. אבל לשיטתו שלו אכן אין באמת חשיבה. ראה כאן בטור 35 ו-175 על שיקול דעת.
3. גם וגם. אבל השפעה רגשית היא הטייה שמועדת לטעויות וכדאי להימנע ממנה.

השאר תגובה

Back to top button