הגדרות והסברים מעגליים

אם כל מושג בפני עצמו אין לו הגדרה של ממש אצלנו, אז כיצד הקשר בין מושגים מצליח לעשות זאת?
האם אין כאן אמרגנטיות מסוימת?

ראשית, הגדרה היא רק ניסוח מילולי של הבנה, ולכן העובדה שאין הגדרות לא אומרת שאין הבנה.
שנית, מה שכתבתי הוא שהתפיסה היא של מארג המושגים כמכלול. למה אתה מניח שזה חייב להיות מהמושגים למכלול ולא להיפך? אגב, בין חוקרי חינוך היה ויכוח גדול האם עדיף ללמד אותיות ואז מילים או ללמד מילים ומתוך כך ילמדו אותיות. אפילו עשו ניסיונות בשני הכיוונים.

צודק לגבי הניסוח המילולי, אבל לגבי ההמשך עולה שוב השאלה- מה יש במכלול שאין ברמת הפרט, ואם אין בכל פרט ופרט הבנה מספקת אז כיצד המכלול מתגבר על כך?
אם אתה מדבר על תפיסת דברים בעולם סביבנו הממשי אז אני מסכים, כי דבר ממשי הוא בד"כ מורכב, ובנוי מהמון הגדרות. ככה שהגדרה בודדת לא תוכל לתפוס את כל העצם.

אני חושב שאותיות ומילים זה משהו קצת שונה, הרי הגדרת האותיות היא בידיוק לא כמו הגדרה מהסוג שחילקת לעיל, כי זה דווקא הגדרה של תו בודד ע"י ראיה. כפי שאות בכתב עברי קדום אדם שלא מורגל לכך לא יבין. וכך גם כל מילה בנויה ע"י צלילים שבנויים ע"י אותיות… אני חושב שהמחלוקת הייתה מצד מה עדיף לזכירה. ובפרט שהרעיון שהילד מכיר את משמעות המילים כבר משמיעה ולא ע"י קריאה. אחרת רק סיבכנו לו עוד יותר את העולם…

1. מכיוון שאין דבר כזה אמפיריות מושגית, כיצד ניתן להעמיד למבחן שיטתי טענות והגדרות מילוליות?
2. האם גורלה המעגלי של השפה והלוגיקה אינו מעיד על חוסר יכולתה לגעת בדברים עצמם? "הדברים עצמם"= אינני מתכוון לתופעות האמפיריות שלעולם אינו לנו גישה מוחלטת אליהם (קאנט), אלא הרעיונות האפריורים שגם הם לכאורה לא נגישים לניסוח ההגדרתי בגלל המעגליות הנ"ל

1. דוד, לא הבנתי. אי אפשר להעמיד למבחן הגדרות. אפשר לחשוב האם הן קולעות או לא. המבחן הוא מחשבתי.
2. שפה מתארת דברים, ואיני מבין מה פירוש שהשפה לא יכולה לדעת הדברים עצמם. שפה לא נוגעת בכלום.

השפה נתפסת אצלינו כאופן ידיעה והשגה של רעיון או מהות.. מכיון שהיא מעגלית הרי שהיא גם סגורה ומוגבלת.. כלומר, היא יודעת להסביר דברים מתוך הרובד המילולי למען התודעה המילולית.. יתכן וישנו רובד שאיננו מילולי אלא שהשפה לא יודעת לתאר אותו.. אם כן השפה וההגדרה היא מימד אחד שאולי קטן ומוגבל ביחס למהות עצמה שסובלת נקודות מבט אחרות שאינן נגישות מילולית. תמיד ניתן להניח שיתכן וישנו רובד כזה, אלא שאני מנסה להוכיח מתוך המעגליות המילולית שסביר להניח שבאמת הרובד הזה באמת קיים.. הלא כן?

באמת לא מבין מניין אתה שואב את האמירות הללו. השפה בהחלט מתארת את הרובד הלא מילולי. זה כל הרעיון של שפה. יש מחשבה שכשלעצמה אינה מילולית, והשפה מתארת אותה.