הדלקת נרות שבת

רק להבהרה, בשו"ע או"ח סי' רסג ס"י נראה שנחלקו בזה המחבר והרמ"א. אבל את דעתי כתבתי.

חשבתי שאיסורי דרבנן בין השמשות עדיין אסורים למרות הספק (כי חכמים גזרו כך)

התנייה הכוונה שהיא מתכוונת לקבל שבת אחר כיבוי הגפרור? וזה בסדר לשתי הדעות או שבזה נחלקו?
אשה שמדליקה לפני הברכה צריכה לכבות את הגפרור קודם הברכה?

אורן,
שבות בין השמשות היא נושא סבוך. כתוב בגמרא שזה מותר אבל יש לזה סתירות. מקובל ליישב את הסתירה ולפסוק שמותר רק במקום צורך. ראה סקירות ברשת (למשל כאן: https://www.etzion.org.il/sites/default/files/2020-09/%D7%93%D7%A3%20%D7%9C%27%27%D7%92%2C%20%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%20%D7%94%D7%A8%D7%90%27%27%D7%9C%2C%20%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%20%D7%A9%D7%91%D7%AA%20%D7%91%D7%99%D7%9F%20%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA.pdf).
לכן הוספתי זאת כסניף.

הלל,
אפשר לפרש כך או כך. הנפ"מ היא האם ניתן לחלל שבת באותו זמן מושהה בעניין אחר שאינו קשור לסיבת ההתנייה. מכיוון שההתניה היא מכללא, הפרשנות לטיבה וגדרה היא עלינו. אבל בשתי האפשרויות לענייננו מותר לכבות.
הדרך הנורמלית היא לכבות מיד לפני הברכה (אני מניח שהיא לא רוצה שתישרף לה היד תוך כדי הברכה). לכן סביר שההתניה מכוונת לדרך זו.
על כך נאמר: "אשרי הגפרור שנשרף והצית לבבות" (שם, שם).

קבלת השבת מצידה אינה מחייבת אותה מדאו'? (אם לא, זכורני שהסכמת הפו' שישנה תוספת שבת דאו', במה היא מתבטאת)?

לא הבנתי את השאלה. ודאי שמחייבת.