הוכחה מוסרית
שלום הרב
רציתי לדעת אם הבנתי נכון את הטענה מן המוסר. מה שאני כותב פה לא בדיוק מנוסח בצורה הזו אצלך במחברת אבל אשמח אם תעזור לי לוודא שהבנתי כראוי את ההוכחה:
אם אין מקור אובייקטיבי לערכים(מעשים טובים ורעים)+ לנטייתי המוסרית(הרצון לעשות טוב חסר אינטרס+היכולת שלי לזהות מעשים טובים לעומת רעים), אזי אין באמת מוסר והכל אינטרסים ואין מעשים טובים או רעים. כלומר יש פה 2 טענות:
1) אנחנו מאמינים שיש לנו יכולת שיקול והכרעה מוסרית שלא נובעים מאינטרסים אחרים, כלומר הם "לשמה" (לעומת סיבות ביולוגיות לדוגמא).
2) אנחנו מאמינים בנוסף שיש מעשים מסוימים שהם טובים ויש מעשים שהם רעים.
(לא ראיתי אצלך ממש את 2 הטענות הללו בצורה מובהקת אבל נראה לי שיש פה 2 טענות).
אם אנחנו מקבלים את טענות אלו, חובה עליי להאמין שיש מקור חיצוני שנטע בי יכולת שיקול והחלטה שהן מחוץ לאינטרסים הבסיסיים שלי, ושבנוסף לכך "גילה" לי/ יצר במציאות את הטוב ואת הרע ובכך אפשרות בחירה והשיקול שלי יכולה לבוא לידי ביטוי. (שהרי אם רק היה לי שיקול חסר אינטרסים אבל עדיין לא היו מעשים טובים ורעים אזי אין לשיקול שלי משמעות).
אם הטיעונים שלי סבוכים מדי אשמח אם תוכל לעזור לי לצמצם את זה לטיעון פשוט יותר שמכיל את מה שהבנתי.
מקווה שהייתי מובן
תודה רבה
היכולת שלי לבחור ולהכריע (1) לא מעידה בהכרח על כך שיש אלוקים אלא רק על זה שהאדם אינו סתם גוש חומר פיסיקלי. דומני שהראיה מבוססת רק על הטענה (2) שיש טוב ורע, כי לאלו צריך להיות מקור תוקף חיצוני אובייקטיבי.
נכון שברגע שיש טוב ורע מתקיימת האפשרות ההגיונית להכריע לא על פי אינטרסים. בלי זה עדיין אפשר היה להכריע לא לפי אינטרסים אבל לא היה סביר לעשות זאת (למה שאעשה משהו ללא סיבה וללא אינטרס?).
הדברים מפורטים במחברת הרביעית חלק ג.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer