הזכות לתת חיים.

שו"תקטגוריה: מוסרהזכות לתת חיים.
אלחנן ריין ומשה מישל. שאל לפני 2 שנים

שלום רב.
הדבר ברור מבחינה מוסרית שלכל אדם ישנה זכות לחיות. ואין לשום אדם זכות יתירה מאשר אדם אחר. וכאמרם מאי חזית וכו' 
 
אולם מבחינה של תועלת כאשר אני עסוק בהצלת חיים כגון תרומת כליה, לכאורה יש לדון שעדיף לתרום לאדם שומר תורה ומצוות כיון שלפי דעתי שלי, חייו יהיו במשמעות גבוהה יותר, והוא יגיע לנצח.
לעומת אדם חילוני , שלפי השקפתי הכליה שלי תשמש לחיים שמשמעותם ורמתם  כחיי בהמה ממש.
 
אמנם יש סיכוי שיבחר בטוב, אבל אדם דתי יש לו עדיפות פעמיים. 1- מבחינה הסתברותית יש סיכוי גבוה יותר שיבחר בטוב. 2- ואפילו אם נאמר שנקודת הבחירה היא יחסית לכל אדם כפי מצבו, עדיין אנחנו מסתפקים שיש יתרון לאדם שעושה את הדבר הנכון אפילו שהוא לא בוחר.(?)
 
, וגם אם נאמר  שעשיית מצוות שאין בהם בחירה, אינה מקנה  מעלה לחיי עושה המצוות.  עדיין אנחנו מסתפקים שיש להעדיף חיים של יהודי על פני חיים של גוי, שאפילו אם הגוי תמיד יבחר נכון, מכל מקום מסתבר שגיור הוא לא בנקודת הבחירה שלו. ומימלא איכות חיי היהודי עדיפה.?
תודה רבה.
 
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

נשמע לי סביר. אם יש משהו שהוא שלך (כליה או קיטון מים) זכותך לבחור למי תיתן אותה, וסביר לעשות חשבון תועלתני אם בין כה וכה האפשרויות שוות.

א הגיב לפני 2 שנים

רק שיקח בחשבון שגם חילוני יכול לעשות אותו דבר. גם חילוני יכול לחשוב שהדתי מבזבז את זמנו סתם ובמקום ללכת לפתח את העולם או ללמוד משהו מועיל הולך ומבזבז את זמנו על דת כשאצל החרדים המצב אף גרוע יותר שחלק גדול מהם (אם לא רובם) זורק את השכל ומפסיק לחשוב בכוחות עצמו (ולדעתי זה לחיות כמו בהמה שהרי השכל מה שמפריד בינינו לחיות).
במקרה כזה רוב הדתיים יתחילו להתלונן על אנטישמיות

גם החרדי יכול למנוע לתרום למזרוחניק שהוא גרוע מחילוני לפי לא מעט חרדים, חסיד יתרום רק לחסיד, וליטאי רק לליטאי וכו.
כך שאם אתה בוחר בדרך זאת לך איתה עד הסוף ואל תתלונן שאחרים יעשו שיקול דומה לפי שיטתם.

מיכי הגיב לפני 2 שנים

אכן. לגמרי נכון.

בס"ד עש"ק הקבצו בני ישראל תשפ"ב

ילא"ר – שלום רב,

ש יתרון ביהודי שומר תורה ומצוות, אך יש גם יתרון ביהודי שלא חונך לתומ"צ שהוא שוגג גמור בכל הנהגתו שלא כתורה, ואולי אדרבה עצם התרומה מצילת החיים של יהודי דתי – תביאהו להתקרב ברב או במעט למורשת אבותיו, וא"כ תהיה תרומתך הצלה וריפוי גם ברוחניות.

והיותר נכון לענ"ד הוא ללכת בתמימות ולא להרבות בדרישות וחקירות ובהתניית תנאים על אורחות חייו של מקבל התרומה. השיקול הנכון לענ"ד הוא לברר מי הנצרך לתרומה באופן הדחוף ביותר שבשבילו זה פיקוח נפש מידי, ואותו ראוי להקדים.

כל תרומה שעוברת בהצלחה, ונעשית בהרגשה טובה – מועילה לא רק למקבל הכליה, אלאמעוררת גם אחרים לתרום ומביאה להגדלת 'מאגר התורמים', כך שהתורם מביא להצלת כמה וכמה נפשות ב'טור מעריכי' גובר והולך, כך שב'סופו של יום' גדל הסיכוי שכולם יקבלו.

בברכה, שרגא קופל פייטלובסקי-נוה

השאר תגובה

Back to top button