הטיעון הפיזיקותאולוגי

מצאתי כמה דברים בחיפוש גוגל. אני מבין שמערכת חוקים שיוצרת מורכבות היא חריגה ולא רק נדירה. אבל, אם ניקח את דוגמת הקובייה, אז אמנם אחפש הסבר לתוצאה חריגה, למשל ההסבר יהיה שהקובייה לא הוגנת, אך על זה כבר לא נשאל למה זה כך, אלא אנחנו פשוט נקבל את העובדה שהקובייה לא הוגנת.
ועכשיו לחוקים- אנו שואלים איך יש חיים חריגים (ולא רק נדירים), ואז מגיעים למסקנה שההסבר לכך הוא חוקים (בדיוק כמו המסקנה שיש קובייה לא הוגנת).
כעת אפשר לטעון, שכפי שלא נחפש הסבר לקובייה הלא הוגנת שיצרה תוצאה חריגה, כך לא נחפש הסבר למערכת החוקים שיצרה תוצאה חריגה.
אם כך, למה לנו לחפש הסבר לאותם הסברים שמסבירים דברים חריגים? (לדברים החריגים כמובן דרוש הסבר, הסבר שכבר מצאנו אותו)

ייתכן שכבר התקיים דיון על הנושא, פשוט לא מצאתי משהו ספציפי על זה.

ההסבר הוא הקוביה הלא הוגנת. ואם יש קוביה כזאת מישהו יצר אותה כך. בוודאי שנחפש הסבר.

הבנתי. ואז למעשה אם נלך אחורה בשרשרת, נגיע לחוקים מסוים שקבעו זאת.
אך למה עלינו להגיע עד לאלוהים, ולא לעצור בחוקים? במילים אחרות, אם אלוהים יצר תוצאה שהיא מורכבת, הוא בעצמו גם מורכב, ואפשר לשאול גם עליו מי יצר אותו. אבל בגלל הרגרסיה האינסופית, אנחנו צריכים לעצור איפה שהוא. אז למה לעצור באלוהים, ולא בחוקים עצמם?

מה היתרון לעצור ביצור תבוני, אל מול עצירת השרשרת בחוקי טבע?

עניתי על כך זה גם בספר וגם כאן באתר. בקצרה, החוקים אינם יישים אלא תיאורים של התנהלות ולכן לא יכולים ליצור כלום. אם אתה רואה את החוקים כיישים אז זה אלוהים. אין בעיה. שים לב שהראיה הזאת לא מניחה מאומה על אלוהים, היא רק מראה שחייבת להתקיים יישות ראשונית כלשהי שעשתה את כל זה.
לדעתי האישית אם היוצר הראשוני הוא לא יצור רצוני אז השאלות עולות גם לגביו. לכן סביר יותר שהוא רצוני. יצור רצוני אינו צריך להיות מורכב בעצמו כדי ליצור דבר מורכב. הוא מתכנן אותו ויוצר אותו. זה מייתר את שאלת הטעם המספיק לגביו. מעבר לזה, המסורת (מההתגלות) שהגיעה אליי גם אומרת שהוא רצוני וזה מצטרף לשיקול האפריורי.

הבנתי. תודה רבה על פניני החכמה!