הטיעון התיאולוגי של הסתמכות על החושים

שלום הרב מיכאל,
 
אני שומע בימים אלה את הסדרה שלך "אמונה ומשמעותה", ולפני הכל אני רוצה להודות לך על התכנים המעניינים והמעמיקים שם. רציתי לשאול אותך לגבי הטענה התיאולוגית של הסתמכות על החושים, כפי שהוצגה בעיקר בשיעור 20.
יש לי שתי קושיות שרציתי לשאול:
 
1. טענת שאנחנו לא יכולים לסמוך בגלל האבולוציה כי אולי השלב הבא יהיה יותר טוב. זה קשה משני אופנים: א. ואם השלב הבא יהיה טוב יותר, אז מה? ברור שהשלב הנוכחי מספיק לשרידות ולכן הוא מספיק אמין. אז יכול להיות שבעתיד יהיה עוד יותר אמין, למה זו בעיה? ב. הרי גם אלוהים בורא את העולם ומנהיג אותו דרך האבולוציה. אתה רוצה לטעון שההסתמכות על החושים משמעה אמונה באלוהים שיצר חוקים שיגרמו ליצירת אדם עם מערכת חושים אמינה. אבל אולי אנחנו עוד בדרך לשם ועוד לא הגענו?
 
2. הטענה בעצם אומרת שצריך שמישהו תבוני יצור משהו כדי שהוא יהיה אמין. אם ככה, מדוע אלוהים צריך לסמוך על התפיסה של עצמו? הרי הוא לא נוצר ע"י גורם תבוני. נכון שהוא גם לא נוצר באופן אקראי (אלא תמיד היה) אבל כמדומני שגם אם העולם שלנו היה קדמון והייתה צורת אבנים של "סקוטלנד" שקיימת מאז ומתמיד – שלא היה רציונלי לסמוך עליה.
 
תודה, והמשך יום נעים.