הטיעון מן המוסר

ומהי בדיוק ההשלכה של חוסר במוסר תקף ומחייב?
בנוסף, אשמח אם תפנה אותי להיכן התייחסת לחוסר הרלוונטיות של יחסיות המוסר, ואת דעתך ללמה היא לא קיימת.
תודה רבה!

גם אם אין שום השלכה. השאלה במה אתה מאמין. כל זה מוסבר במחברת. זו כל מהותה של המחברת הרביעית.
לגבי היחסיות של ערכי המוסר אכן לא מצאתי שם. כעת הוספתי קטע שעוסק בזה. הרי הוא לפניך:
ערעור מרכזי על הטיעון מן המוסר הוא הצבעה על יחסיותם של ערכי המוסר. אם אלוהים יצר את המוסר כיצד קורה שכל חברה וכל אדם מחויבים למערכת ערכית שונה? הרי יש מערכת נכונה אחת, זו שאלוהים יצר ודורש מאיתנו.
ראשית, חשוב להצביע על כשל בערעור הזה. העובדה שיש ערכי מוסר שונים בחברות שונות היא עובדה. זה לא אומר שנורמטיבית כולם צודקים. ייתכן שיש מערכת מוסרית אחת נכונה שאותה אלוהים דורש מכולם, אלא שחלק מהאנשים והחברות לא תופסים אותה נכון, פשוט מפני שהם טועים. הרי ייתכנו השקפות שונות גם במישורים עובדתיים (למשל האם כלכלה סוציאליסטית מביאה לתל"ג גבוה יותר מכלכלה קפיטליסטית, האם מתינות פוליטית תביא לשלום או למלחמה וכדומה). האם פירוש הדבר בהכרח שאין כאן אמת? ממש לא. ייתכן שיש אמת (בהקשרים עובדתיים סביר שיש כזו) אלא שאחד מהניצים צודק וחברו טועה. העובדה שיש שתי דעות לא אומרת שבהכרח יש שתי אמיתות, כלומר שהאמת עצמה היא סוביקטיבית. כבר ראינו את הכשל הנטורליסטי שקובע כי אי אפשר להסיק מסקנות ערכיות מעובדות בלבד. העובדה שחברות שונות מחזיקות במוסר שונה אינה אלא עובדה, וככזו אין להסיק ממנה מסקנות נורמטיביות (שכל המערכות הללו צודקות, או שבאמת יש כמה מערכות תקפות).
אבל מעבר לזה, גם עצם ההנחה העובדתית שערכי המוסר הם יחסיים אינה מדויקת. הרי לגבי רוב ערכי המוסר כולנו מסכימים. מי חולק על כך שאסור לגנוב, לרצוח ולפגוע בזולת? או על כך שחשוב לעזור לזולת, לגרום לו לחוש בטוב ועוד? כל אלו ערכים מוסכמים. די לנו בכך שיש ערכים מוסכמים כדי לבסס את הטיעון מן המוסר. הרי אלו הם ערכים מוחלטים ואותם אלוהים דורש מאיתנו ונותן להם תוקף, גם אם כל שאר הערכים שנויים במחלוקת וסובייקטיביים. יש ויכוחים כמובן גם ביחס לערכים המרכזיים הללו, אבל הם די בשוליים. דומני שרובם ככולם עוסקים לא בערכים עצמם אלא בשאלת היישום שלהם (האם מותר לרצוח עוברים, יהודים, צוענים, בעלי מום? האם מותר לגנוב מגנב? האם מותר לשקר כדי להינצל מגניבה או אולי סתם כדי להחמיא?). אבל הויכוחים הללו מראים שעצם האיסורים היסודיים (רצח, שקר, גניבה) הם מוסכמים.
מעבר לזה, גם אם נקבל את האפשרות להסיק מסקנות נורמטיביות מעובדות (שהמוסר בחברות שונות הוא שונה), הטיעון בדבר יחסיות של ערכי המוסר מאותגר מעוד זווית.ניטול כדוגמה מפגש בין חברה אירופית עם מוסר מערבי (יהודי-נוצרי) עם חברה אפריקנית של אוכלי אדם ועובדי אלילים פגאניים. בדרך כלל המהלך יהיה שהחברה האפריקנית תאמץ את ערכי המערב. לא שמעתי מעודי על חברה מערבית שחבריה החלו לאכול בשר אדם או לוותר על הדמוקרטיה אחרי מפגש כזה. לעומת זאת, בהחלט שמעתי על חברות שאימצו את הדמוקרטיה ואת ערכי המערב ואמונותיו בכלל. כלומר גם אם נקבל את העובדה שיש ריבוי מערכות ערכים, עדיין קשה להתעלם מכך שלתהליך הזה יש כיוון, כלורמה שינוי נעשה בכיוונים די ברורים ומוגדרים. האם זה לא מצביע על יתרון של הכיוון המודרני? גם אם יש חברות שדוגלות בערכים אחרים, במפגשים הם בדרך כלל נעות לכיוון המודרני. לכן גם אם נרצה להסיק מסקנות נורמטיביות מהעובדות, יש לקחת בחשבון גם את העדיפות (לפחות במישור העובדתי) של ערכי המערב. כמובן שבעלי התפיסות הפוסטמודרניות יסבירו שמדובר במזימות והפעלת כוחניות שבאמצעתם המערב משתלט על האוריינט. אלו כמובן שטויות. יש הפעלת כוח, אבל תהליך השינוי הערכי מצביע על משהו עמוק הרבה יותר. יש כאן ביטוי להתקדמות, כאשר חברות אנושיות מגלות שוב ושוב ערכים נכונים יותר ומתקדמות לכיוונם (סליחה על המודרניזם הבוטה).
ומעבר לכל, גם אם אכן יש יחסיות של ערכי המוסר הדבר לא נוגע לטיעון מן המוסר. גם אם יש שתי חברות או שני אנשים שמאמינים בערכי מוסר שונים, עדיין כל אחד משניהם צריך לתת לעצמו דין וחשבון על הערכים שבהם הוא עצמו מאמין. כיצד ייתכן שיש דבר כזה נורמה או ערך בעולם מטריאליסטי או בעולם בלי אלוהים? כל אחד מהאנשים כשלעצמו אמור להגיע למסקנה שיש אלוהים על סמך הערכים שלו, גם אם אלו ערכים שונים בתכלית מאלו של זולתו. גם הזולת יגיע לאותה מסקנה עצמה ובאותה דרך כמובן. הטיעון שלנו לא תלוי באוניברסליות ובאחידות של ערכי המוסר.

מעניין. שאלותיי:
א. מכמה מקומות בטקסט נשמע שאתה באמת חושב שאפשר וצריך להסיק מהמוסר המצוי בעולם, כלומר שאתה לא באמת מקבל את הטענה של הכשל הנטורליסטי. ייתכן שאני טועה, כמובן, אבל הרושם הוא בהחלט שנראה לך סביר להסיק על המוסר מהמצוי.
ב. לגבי תהליך שינוי המוסר, אפשר כמובן להציע תיזה חליפית – המוסר המשתלט הוא של החברה החזקה יותר. באופן עקרוני אפשר גם לנסות לבדוק את זה במקרי עבר, אבל אין לי מספיק ידע כדי לתת דוגמה.

א. איני זוכר מקום כזה. כמובן שאני יכול לסייע לאמירה מוסרית מזה שכך נהוג לחשוב בעולם (ה"נאור"). הקביעה מה תוכנו של המוסר יכולה להסתייע ממה שאנשים חושבים (משפט כמו: אדם סביר חש שכך וכך נכון לעשות במצב כזה). אבל לגזור את היחסיות המוסרית מהריבוי העובדתי זה כשל.
ב. הזכרתי את התזה הזאת. תחושתי היא שזה לא המצב. קשה לי לקבל שאם בידי האפריקנים היה כוח רב יותר מזה של אירופה אזי בעקבות המפגש אתם היינו מתחילים לאכול בשר אדם ומבטלים את הדמוקרטיה (מרצוננו. כלומר מפסיקים להאמין בה).