הטעיה במכוון של אדם והשלכותיה

שבוע טוב הרב מיכי,
אשמח לשמוע מהן דעותיך (או לקבל הפניות למקורות רלוונטיים) לגבי המקרה שהתפרסם לא מזמן של רב בישיבה בירושלים שהתחזה לחילוני וקיים יחסי אישות עם מספר נשים. כעת שמעתי שהתביעה רוצה להאשים אותו בסעיף כזה או אחר של אונס. אצלי התעוררו שתי שאלות מרכזיות –

1. האם מבחינה הלכתית יש כאן איסור מעבר לגניבת דעת או הסתעפות של שקר (למי שסובר ששקר אסור)? הרי בהלכה גם בני תשע מידות לא נכנסים לקטגוריה של אונס (ובמשפט הפלילי, עד כמה שאני מכיר, חלק מהם מוגדרים כאונס לכל דבר). האם יש בסיס הלכתי להתייחסות למעשה שנעשה "על דעת" מידע מוטעה כעבירה חמורה יותר מאשר מסירת מידע שקרי?
2. האם יש התייחסות הלכתית לשאלה היכן עובר הקו בין הסתרת פריטי מידע רלוונטיים, שקרים שלא ממין העניין, שקר מכוון, הטעיה וכד'? בסופו של דבר יש מצד אחד מקרים כגון דא שבהם ברור שהאשה יכולה לטעון שאם היתה יודעת את האמת היא לעולם לא היתה פועלת בצורה מסוימת, ובמקרים אחרים ברור שגם אם היא תטען את זה לא נתחשב ברצינות באמירה שכזו (אחרת היה אפשר לבטל כל עסקה בתואנה של מקח טעות). היכן מעבירים את הקו במקרה של דין פלילי ולא אזרחי (או"ח ולא חו"מ)?

בתודה מראש,
עידו