הכאה על חטא ההצבעה לפייגלין

בתור אחד שהצביע לו, אני תוהה היכן חוש הביקורת שלי נפגע? וכן היכן חוש הביקורת שלך נעלם, בתור אחד שהמליץ בעדו בטרם הבחירות. הרי הדעות שלו על החיסונים, מעידות כאלף עדים על רצון לחשוב הפוך ולא על מחשבה ביקורתית ועל ניסיון לעורר תשומת לב ולא על חקר האמת. הראיה לכך היא בנחרצות שלו, בקביעה כי אותם רופאים עלומים אותם הוא מצטט נגד מתן החיסונים, הם הם משקפים את האמת (תוך עיוות נתונים לא פעם) ולא מאות גופי בריאות מוסמכים במאות מדינות ברחבי העולם. השאלה היא בעיקר היכן נעלם הספק עבור חוקר אמת שאינו מתמצה בתחום הרפואה כלל. 
אני מניח שתשובתך תתמקד בכך שכל נידון צריך לדון לגופו של עניין, ומצע הבחירות שלו לכשעצמו היה נכון וצודק. אולם האמת היא שבהרבה מובנים הסתמכנו עליו, יצאנו מנקודת הנחה שתוכניות החינוך והתחבורה והשיכון (ועוד ועוד ועוד…) שלו הם מלאכת מחשבת, בלי שבדקנו אותם לעומקם ולרחבם. הרגשנו שיש כאן אדם עם ראש על הכתפיים שאפשר לסמוך על משנתו הסדורה. כיום אני מכה על חטא ומודה על כך שלא נבחר לכנסת, כיוון שהוצאת דעותיו אל הפועל, נדמית לי כדבר מחריד.