הכרעות סובייקטיביות ואתיקה

שבוע טוב.
כשדיברתי על מדע. דיברתי על מדע טהור. ללא תאוריות שכליות מעבר. כל עובדה מסויימת שמוכחת מדעית. כמו הדוגמא שהבאתי שפוטונים עוברים לרישתית העין/מצלמה – זה עובדה מדעית שמאושרת על ידי סוג של תצפית טכנולוגית.
עקרונות יסוד מדעיות, אף על פי שהן שכליות ולא תצפית, כמו עקרון הסיבתיות, הן עדיין סוג של מסקנה ראשונית מתצפית על העולם. (אם אני לא טועה אתה מכנה את זה בספרך אינטואיציה) אותה אינטואיציה ומסקנה שכלית , היא תוצאה מתצפית מסויימת, שעליה בנוי היקש שכלי. לעומת זאת בעניני אתיקה אין שום תצפית שתגרום לאינטואיציה, לרוב התצפית המקובלת לאמות המידה המוסריות הוא החברה, אבל התצפית המכוננת של המוסר הפרטי הוא הכרעת האדם בעצמו כפרט לנהוג במעשה מסויים. ולכן לא שייך לומר הוראה נכונה או לא נכונה צודק או לא צודק זה סובייקטיבי לחלוטין.
האימפריות אינה תנאי הכרחי לאמתיות. אולם האתיקה אינה יכולה לעולם להשתמש במונחים של צודק ונכון. לא בגלל חוסר אמפריות, אלא דווקא בגלל קיטוב בתחום הסובייקטיביות.

שלום נריה. בספרי אמת ולא יציב ובמחברת הרביעית הסברתי שגם מוסר הוא תוצאה של תצפית. אלא שאמצעי הצפיה עמומים קצת, ולכן יש ויכוחים. אבל על הרוב יש הסכמה. איני רואה הבדל בין זה לבין עקרון הסיבתיות, ולדעתי בשני המקרים אפשר להשתמש באמת ושקר. מי שחושב אחרת ממני מוסרית טועה (לדעתי), בדיוק כמו במישור העובדתי. השאלה עד כמה אפשר להוכיח לו שהוא טועה היא שאלה אחרת.

אם המוסר הוא תוצאה של תצפית סמויה..
אז מי שגודל בסוריה, תימן, ובהרבה מקומות באפריקה יהיו לו אמות מידה מוסריות שונות לגמרי מהאמות מידה בארצות הברית, אירופה ישראל וכ'ו?

אני לא חושב. ברוב הדברים יש הסכמה. מעבר לזה, גם בנקודות המחלוקת יש כיוון התקדמות. בד"כ החברות הפרימיטיביות יותר מקבלות את עקרונות המוסר של המערב ולא להיפך. זה אומר שהמוסר הזה מתקדם יותר (סליחה על הבוטות הלא תקינה פוליטית).
ומעל הכל, גם אם יש מחלוקת זה לא אומר שאין אמת. ייתכן שאחד צודק והשני טועה. השאלה כיצד לשכנע היא שאלה אחרת כפי שכבר כתבתי.