המאירי והיחס לגויים

אז מי מקור הסמכות כל אחד לעצמו??

בכלל תשובה מוזרה. הרי גם הממרה את הסנהדרין שפסקו לפי הרוב, יכול להצדיק את עצמו שהולכים לפי הרוב רק בספיקות, ולדעתו אין כאן ספק. יותר מזה, אפילו הדיין שדעתו לא הוכרעה (כי היו רוב נגדו) יכול להמרות את הפסק, שהרי לדעתו אין ספק.

יהודה, אכן. ובלבד שהוא בר הכי. ראה מאמרי על האוטונומיה.

בנימין, השאלה שלך היא המוזרה כאן. התורה נותנת סמכות לסנהדרין, ומשמעותה של סמכות היא שיש חובה לציית להם גם אם אני חושב שהם טועים (בלי להיכנס כאן לשאלה הסבוכה של טועה במצווה לשמוע לדברי חכמים). מה לזה ולדיון שלנו? הליכה אחר הרוב היא כלל הנהגה בספיקות. ציות לסנהדרין הוא חובה רגילה בלי קשר למצבי ספק.