המתנת שש שעות בין בשר לא כשר לגבינה

נראה לי שאין סיבה לחכות

נראה לי??????????????? חחחחחחחחחחחחח!!!!!!!!

מתאים מאד לתשובה לשאלה על אופנים בשבת
אין לסמוך על דעת יחיד ולא על דעת רבים. אם אתה בר הכי, אז עליך לעשות מה שאתה חושב. אם לא – בחר לך רב. לסמוך על דעת יחיד לפי מה שבא לך זו התנהלות לא ראויה (מקולי זה ומקולי זה).

ועכשיו ברצינות –
בדרכי תשובה (סי' פט סק"א) הביא בשם ספר מור ואהלות שאם אכל בשר מבהמה שאינה כשרה אינו צריך להמתין ו' שעות. אבל אם אכל נבילה או טריפה מבהמה כשרה חייב להמתין ו' שעות. והטעם משום שכל בהמה כשירה ישנה באיסור בשר וחלב (ראה יו"ד סי' פז סעי' ג' וסעי' ו' ובפרמ"ג שם).

שמחתי לעזור.

ועכשיו חולק תענה אתה.

חולק היקר, אזכיר שוב את הערתי לגבי משוגות הלילה.
השאלה עסקה ב'בשר שאינו כשר כלל', ובפשטות הכוונה הייתה לבהמת לא כשרות ולא לטריפות, שהרי בטריפות יש איסורי בשר בחלב ולמה שלא תהיה חובת המתנה?
ולגבי בהמות לא כשרות בחלב, הרי זו סברה פשוטה שאין להמתין, ומה לי להיזקק לד"ת בשם מור ואהלות? הגע עצמך, וכי אם הייתי חושב שחובה לחכות לא הייתי מחכה כי יש מור ואהלות? אתה מזכיר לי את דברי התוס' שלומדים שיש כוכבים לרוב בשמים מפסוק (וגם הם לא עושים זאת מהמור ואוהלות).
שמחתי לעזור בחזרה.

אוי זה גדול!!!
איפה התוספות?

לא זוכר כרגע.

יש בסוכה כב ע"ב תוד"ה כזוזא "לפי שהאויר שהוא רחב כי זוזא דומה בעיניו קטן כאיסתרא מחמת שהוא רחוק ממנו וראיה לדבר ונהי בעינינו כחגבים. וכוכב גדול בשמים דומה בעינינו כקטן כדמוכח בפרק המוכר את הספינה".

אולי זה היה זה. 🙂

וכנגדם הר"ן על הרי"ף בריש סוכה בדרכם של חכמי המזרח:
תמהני שהרי אין ספק שאין שום שעה ביום שסכך של ז' על ז' שהוא הכשר סוכה ימנע שלא יכנס חמה תחתיו כל שהוא גבוה כ' וכיון דהאי צל למנוע חמה בעינן ליה כדמוכח פרכיה דאביי אלא מעתה העושה סוכתו בעשתרות קרנים כדאיתא בגמרא היכי אמרינן דעד כ' אמה אדם יושב בצל סוכה וכי יכולין אנו להכחיש המוחש ולפיכך אני אומר מתוך הדוחק דקים להו לרבנן דעד כ' אמה מגין הסכך וממעט חום החמה למי שהוא יושב תחתיה שאינו מתחמם בה כל כך כאילו היה מגולה ויש לזה הוכחה בגמרא והארכתי בחדושי:

בד"כ מביאים גם את הגמרא ומנלן דבבל לצפונה דארץ ישראל קיימא דכתיב מצפון תיפתח הרעה. אולי שם אפשר לחפש הסברים. אבל כמדומה שיש מגמה ספורטיבית כזאת גם בסיפורים על ת"ח ייחודיים שלכל דבר חתרו למצוא ראיה מחוכּמת מגמרא.

יש הבדל בין ספורט של פלפולים וחידודים לבין אמירה של תוס' כמשיח לפי תומו.

אגב, אפרופו הרב מאזוז, פעם שמעתי ממנו שטען שבעלי התוספות לא הכירו זיתים ולכן לדבריו ייחסו להם גודל גדול מידי ביחס לביצה (משא"כ הגאונים וראשוני ספרד), ואמר שבמקום מסוים תוספות מוכיחים מפסוק (או משהו אחר) שזיתים הם מרים, ואם היו להם זיתים היו יודעים מעצמם בלי ראיות…
(ועל הרב מאזוז עצמו מובן שאין להקשות למה לא יצא לחפש בספרים מתי תירבתו או סחרו בזיתים באיזור צרפת אלא ממקורות הביא לחמו).

בס"ד י"ד באלול פ"ג

לט"ג – שלום רב,

בפרובאנס שבדרום צרפת גדל 'זית פישולין' (ראה ערכו בויקיפדיה). בפרובאנס מצוי שמן הזית יותר מאשר חמאה (ראה ויקיפדיה, ערך 'המטבח הצרפתי').

התוס' מוכיחים מהסוגיא בהכריתות האומרת שבית הבליעה מחזיק כביצת תרנגולת, ולא ניתן לצייר שיאכל אדם יותר משני כזיתות של איסור יחד, ומכאן הסיקו ש'כזית' הוא כחצי ביצה. גם השו"ע שחי בצפת מביא את התוס'.

הרמב"ם כתב שכזית הוא פחות משליש ביצה, והרשב"א כתב שכזית הוא פחות מרבע ביצה. אולי יפרשו את הסוגיה בכריתות שאין דרכו של האוכל למלא את כל בית הבליעה, ולכן אף שפיזית יש מקום בבית הבליעה ליותר משני כזיתות, אך אכילת יותר משני כזית ביחד אינה מצויה.

בברכה, פיש"ל

וראה במאמרו של הרב חיים נבון, 'כמה זיתים יש בכזית', באתר 'דעת' ובאתר 'אסיף'.

לפי דבריי אין צורך לתירוצו על תוס'. גם אם הכירו זיתים הם היו מביאים ראיה ממקור למרירותם.

שלום רב פיש"ל. אני לא יודע. ככה זכור לי מדברי הרב מאזוז ואולי טעיתי בזכרוני או טעה הוא בדבריו או שדבריו עומדים. ואירוניה היא אם הרב מאזוז הסיק מהמקורות הנחה עובדתית שגויה (שלא היו זיתים בצרפת) על סמך הנחתו שתוספות לא היו מסיקים מהמקורות הנחות עובדתיות גלויות.

הרב מיכי, לכן סיימתי בשלוש נקודות. אבל בכל אופן סביר שלהוכיח מפסוקים על מציאות פשוטה זה דבר חריג בגמרא ובתוספות, ומסתמא הבקי או המומחה בחיפוש ימצא שבכל מיני מקומות אחרים הגמרא והתוספות השתמשו בידע מציאותי כנתון בלי להביא לו מקור מפסוק אף שקיים מקור כזה. והמקומות שכן הביאו פסוק הם חריגים מתוך כלל המקומות שהשתמשו בידע עובדתי. ולכן בעיניי הראיה הזו של הרב מאזוז יכולה להצטרף לאחרות אם יש לו.)

אוצר החכמה הביאני למקור הדברים בבית נאמן חלק א חלק אורח חיים סימן כה. נראה ששיבשתי את הדברים (אף שעדיין זכרוני טוען לי שבאוזניי שמעתי כמו שכתבתי).

שם הרב מאזוז טוען ששיטת ר"ת בזמן צאת הכוכבים סותרת למציאות בארץ ישראל ולכן דחויה מהלכה. והולך ומביא כמה וכמה דוגמאות שנדחו דברי ראשונים ואחרונים בידי ת"ח אחרים בטענה שטעו במציאות (ואין בזה פגיעה בכבודם וכו'). ושם אות ט (עמוד קלז) כותב כך:

"התוספות ביומא (דף פ ע"ב) כתבו בשם ר"ת דגרוגרות בלא גרעינין קאמר הכא וכו' ולא נהירא לר"י דגרוגרות אין בהם גרעין שהם תאנים שנדרסו וכו' ע"ש.
ובספר שיעורי תורה להגרא"ח נאה (עמוד רכג) תמה על ר"ת איך חשב שיש לגרוגרות גרעינים, ושוב ציין למרדכי פסחים (סי' תקצ"א) שבספרד היו גדלים התאנים ולא בצרפת [וכ"כ בספר שער השמים מאמר שלישי שער ב' דף יו"ד ע"ב, שבמחוז ארץ צרפת לפי שהוא סמוך לסוף האקלים השישי לא יצמחו בו הפירות החמים כתאנים וזיתים ורימונים]. ושוב הביא מספר תוספת יום הכפורים למהר"ם בן חביב שדחק ליישב דברי ר"ת ולבסוף סיים בצ"ע ע"ש.
וכן ראיתי כתוב שמטעם זה כתבו התוספות (חולין דף ק"ג ע"ב ועוד) שהזית הוא כחצי ביצה, לפי שלא הכירו זיתים במציאות, ואילו הרשב"א במשמרת הבית (דף צ"ו ע"א) כתב שהזית הוא פחות מרבע ביצה ע"ש. וע"ע בתוספות פסחים (דף ל"ו ע"א) ועירובין (דף י"ח ע"ב) שכתבו שפרי הזית אינו מר רק האילן ע"ש, ואינו כן במציאות [10].
ודלא כהגרי"פ בסנהדרין (דף כ"ד ע"א) שציין לדברי התוספות בפסחים ועירובין, והוא חי קרוב לזמננו לפני כמאתיים שנה, ולא ידע שהזיתים מרים בטבעם. והוא פלא.

[10] ובירחון אור תורה אב תשע"ד (סי' ק"ל) הביא הרה"ג ר' דוד ברדא נר"ו תנאי דמסייעי לדברינו, שהראשונים לא הכירו הזיתים. ע"ש. והנני לציין כי רש"י ז"ל בשבת (דף נ ע"ב) כתב מפורש שהזית מר וז"ל: לפצוע זיתים, על הסלע למתק מרירותו (צ"ל מרירותן). ע"כ. ואולי היו מקומות בצרפת שגדלו בהם זיתים, או ששמע כן וכו'.