הסבר אבולוציוני להכרה
הרב שלום,
שאלה לגבי טור 496 – ההנחה היא ש"אם אין אלוהים לא תיתכן הכרה אמינה".
למה אי אפשר להגיד שההכרה שלנו התפתחה באופן אמין אחרת לא היינו שורדים (מבחינה אבולוציוניות), שהרי אפשר גם לראות שאנשים שההכרה שלהם אינה תואמת מציאות לא היו יכולים לשרוד ללא עזרה (סכיזופרניה לדוגמה)?
להבנתי זה מוביל את הדיון על קיומו של האלוהים לסוגיית האבולוציה.
הסתכלתי בספר המצוי הראשון בשיחה הרביעית חלק ג'.
הדיון שם הוא על מוסר ולכאורה כאן העניין הוא שונה.
שם דחית את ההסבר האבולוציוני מהנימוקים הבאים –
א. טעות מדעית – האבולוציה לא דואגת לרגשות ושיפוטים.
ב. האבולוציה יכולה להיות הסבר להיווצרות של אינסטינקט מוסרי אבל לא נוכל לכנותו מוסר.
ג. האבולוציה עוסקת במישור העובדתי ואילו המוסר שייך לרובד הנורמטיבי.
ולסיכום האבולוציה יכולה להסביר התנהגות טובה אבל תחושת חובה, שיפוט להתנהגות מוסרית.
להבנתי אף אחת מהדחיות הללו רלוונטית להכרה, שכן הכרה היא תנאי הכרחי לשרידותנו בעולם כפי שכתבתי למעלה.
עניתי על כך בספרי המצוי הראשון. כעת אני רואה שבטעות הפניתי אותך לחלק ג שעוסק בראיה מן המוסר, אבל כוונתי הייתה לחלק ב שעוסק בראיה מן האפיסטמולוגיה. מתנצל. אביא כאן בקצרה:
- האמון בחושים קדם לידיעתנו את תורת האבולוציה והוא קיים גם אצל כל ילד וכל מי שלא שמע על אבולוציה מעודו. לכן ברור שהאמון הזה אינו מבוסס על האבולוציה.
- האבולוציה בעצמה היא תוצר של תצפיות מדעיות. אבל אם אין אמון בחושים אין אמון באבולוציה.
- ברקע שתי התשובות הקודמות: שים לב שהטיעון הוא "תיאולוגי" ולא "פילוסופי". השאלה היא איך אתה יודע שהחושים אמינים ולא איך ייתכן שהם יצאו אמינים (כמו הרכבת לסקוטלנד).
- לא נכון שאמינות החושים היא התנאי לשרידות. לפעמים דווקא אם איננו יודעים דברים זה מועיל לשרידות. אבל האמון שלנו בחושים קיים תמיד.
- האמון הזה הוא מוחלט, ולכן אבולוציה אינה בסיס מספיק כדי להצדיק אותו. באבולוציה יש באגים ואין ערובה לכך שהתוצר אכן אמין. תלוי גם באיזה שלב באבולוציה אנחנו נמצאים. הרי המערכות משתכללות כל הזמן עוד ועוד.
1. אבל ילדים אתאיסטים עדיין מאמינים בחושים למרות שלא שמעו על אלוהים.
או ילד נוצרי שמע על שילוש וכו'.
יש להם כנראה אמונה מובלעת באלוהים או שקלטו זאת ממי שמאמין.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer