העובדות ההיסטוריות שברקע סיפור יציאת מצרים

אני חושב שכשמחנכים ילד קטן על מיתוסים לא נכון לחשוף אותו ישר לזה שמדובר במיתוסים. יש סדר למשנה. כך נכון בכל הקשר חינוכי ולא רק בדת או יהדות.

למה לדעתך זה לא פירוש סביר?

יותר מדיי פרטים כדי שזה יהיה מיתוס בדיוני. יש גם שמות של אישים וכדומה.

מצד שני, האלטרנטיבה גם היא לא נשמעת סבירה כל כך. הכוונה שלי לשידוד מערכות הטבע בצורה כל כך קיצונית עד שלא ברור למה הקב"ה לא הטיס את כל בני ישראל באופן אישי לארץ ישראל (אם שידוד כל כך קיצוני אכן קרה). או לא ברור למה היה צריך לסמן את ביתם של בני ישראל בדם של שה כדי שהמלאך המשחית יפסח על בתיהם במכת בכורות, וכי יפלא מה' דבר?

אני לא רואה באלו קשיים משמעותיים. הוא רצה להראות את ידו החזקה ולכנוש את מצרים. והדם הוא בשביל התודעה של האנשים ולא בהכרח בשביל המלאך. אם כי איני בקיא ביכולותיהם של מלאכים, ואולי אין להם יכולת להבחין בין יהודי לגוי מבחוץ.

ולענוש

בס"ד ה' בניסן פ"ב

לאורן – שלום רב,

אפשר להוציא ברגע עם עבדים ממצרים, כפי שאכן קרה. אבל לגמרי לא פשוט 'להוציא את מצרים מהיהודים'. לזה צריך תהליך נפשי ארוך טווח, והרי בכל נקודה שמתעורר קושי – צועקים היוצאים 'למה העליתנו ממצרים', והתברר שהיה צורך ב-40 שנה במדבר כדי שייווצר דור חדש שמצרים כבר אינה 'ברירת המחדל' הטבעית שלו, דור שיוכל וירצה להילחם על כיבוש הארץ.

ובינתיים מתרגלים במעשים קטנים של השתחררות מהשעבוד הנפשי למצריות. לוקחים את סמל האלילות המצרי, השה, ושוחטים אותו לעיני המצרים, ומסמנים את הבתים בדם השה כאות לכריתת ברית עם ה'. כשאדם 'זז' קצת לקראת אלקיו – אז אלקיו הולך לקראתו ומושיע אותו.

וכן בהמשך הדרך: כשנכנסים לתוך הים – אז ה' קורע אותו; וכשהולכים אחרי ה' בארץ לא זרועה – אז ה' שולח מן וענני כבוד. וכשמסתערים על יריחו – אז ה' מפיל את חומותיה. האדם צריך 'לפתוח פתח כחודו של מחט' – ואלקיו פותח כנגדו פתח רחב 'שעגלות וכצוצראות נכנסות בו'.

וטלכן אתה אומר בתפילתך, שה' 'ממית ומחיה', אבל את הישועה הוא 'מצמיח' קימעא קימעא, כדי שיבשילו המקבלים וישיגו 'כלים' לקבל את ה'אורות'.

בברכה, יפתח להד ארגמון-בקשי

למען האמת חשבתי עכשיו על טיעון נוסף נגד השיטה של מאור עובדיה לעיל, ממה שכתוב בפסוקים:

כִּ֣י שְׁאַל־נָא֩ לְיָמִ֨ים רִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ לְמִן־הַיּוֹם֙ אֲשֶׁר֩ בָּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אָדָם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וּלְמִקְצֵ֥ה הַשָּׁמַ֖יִם וְעַד־קְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם הֲנִֽהְיָ֗ה כַּדָּבָ֤ר הַגָּדוֹל֙ הַזֶּ֔ה א֖וֹ הֲנִשְׁמַ֥ע כָּמֹֽהוּ׃ לג הֲשָׁ֣מַֽע עָם֩ ק֨וֹל אֱלֹהִ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ־הָאֵ֛שׁ כַּֽאֲשֶׁר־שָׁמַ֥עְתָּ אַתָּ֖ה וַיֶּֽחִי׃ לד א֣וֹ ׀ הֲנִסָּ֣ה אֱלֹהִ֗ים לָ֠בוֹא לָקַ֨חַת ל֣וֹ גוֹי֮ מִקֶּ֣רֶב גּוֹי֒ בְּמַסֹּת֩ בְּאֹתֹ֨ת וּבְמֽוֹפְתִ֜ים וּבְמִלְחָמָ֗ה וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֽוֹרָאִ֖ים גְּדֹלִ֑ים כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה לָכֶ֜ם יְהוָ֧ה אֱלֹֽהֵיכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֶֽיךָ׃

נראה שהתורה מציגה את עניין האותות והמופתים סביב יציאת מצרים כראייה למהימנות התורה וגם מקישה את זה למעמד הר סיני. אם זה היה רק עניין פולמוסי כנראה שלא היו מציגים את זה כראייה למהימנות התורה.

ולגבי ההיסטוריות של יציאת מצרים, ראה במאמרים באתר 'לדעת להאמין' (של 'מכון ידעיה'): 'למה להאמין למסורת?' ו'האם היתה יציאת מצרים?'.

בברכה, ילא"ב

וראה במו"נ ב/לה

מה מה? ממש לא אמרתי את זה

מאור, תראה בסרטון מדקה 11:55 עד 12:12:
https://youtu.be/c3UAPrBh8TU?t=716

חוץ מזה, אשמח לשמוע מה שיטתך לגבי עניין המכות וקריעת ים סוף. האם זה קרה בפועל לדעתך או שמדובר בטכניקה ספרותית כלשהי להעברת מסרים כלשהם?

גם מאורעות היסטוריים יכולים להיות פולמוס תיאולוגי, כמו המטס של חיל האוויר מעל אושוויץ.

האמן לי שאני יודע היטב מה דעתי חח
בכל אופן האזנתי ולא אמרתי כך.
אמרתי שעל פי הכתוב לקחו את העם לעשות לו נס במקום x, ועצם המעשה נעשה בשביל להעביר מסר דתי. אין שום קשר בין קיום האירוע לבין זה שהמטרה של האירוע היא פולמוס תיאולוגי. על אותו משקל מצויים על העם להקריב את קורבן הפסח כפולמוס מול אמון רע. מה הבעיה בזה?

בדר"כ כשמזהים פולמוס תאולוגי זה הופך את האירוע למשל. לדוגמא ניקח את עניין התנינים הגדולים. בסיפור הבריאה כתוב שה' ברא את התנינים הגדולים ואת שאר חיות הים. יש שמזהים את זה כפולמוס תאולוגי שבא להוציא מליבם של אלו שחשבו שהתנינים הגדולים הם יצורים ברמתו של הקב"ה שמסוגלים להילחם בו. לשיטתם של המזהים כך, הם לא טוענים שה' באמת ברא את התנינים הגדולים ביום החמישי כדי להעביר מסר תאולוגי, אלא שהסיפור מוצג כך כדי להעביר מסר תאולוגי, אבל בפועל ה' לא ברא תנינים גדולים ביום החמישי. זו רק טכניקה ספרותית.