הערך בלימוד דיני ממונות

שו"תקטגוריה: כלליהערך בלימוד דיני ממונות
מיכאל שאל לפני 2 שנים

שלום הרב!
ראשית, תודה על ספריך ומאמריך שמאירים עיניים ומבארים הרבה יסודות חשובים שלצערי לא כל כך שומעים ולא כל כך לומדים במסגרות אחרות.
בפרק עשרים וארבעה בספר 'מהלכים בין העומדים', הרב עומד על כך שבעצם דיני הממונות של התורה אינם אלא הבהרת הזכויות שעקרונית התורה מעוניינת להעניק לכל אדם, ובשל כך הם 'תורה', ואילו לימודי משפטים אינם תורה. רציתי לשאול על כך-

  1. אם התורה בדיני ממונות מייצרת את מגילת הזכויות של התורה, אז למה להעניק לגיטמציה כה נרחבת להתניה על זה. (כלומר, האם העובדה שה' קבע שכך וכך 'מגיע' לאדם, זה לא אינדיקציה שכך ראוי שיהיה? הרי ה' רוצה שהחברה תהיה מתוקנת ואם ניתן לעקוף ולוותר על הזכויות אז בעצם החברה לא תשיג את מה שהתורה ייעדה- חברת צדק? אני מבין שאפשר להשיב על כך שכדי למנוע אי צדק זה הכל חייב להיות מוסכם בין הצדדים, ועדיין הייתי שמח להבהרה נוספת בעניין).
  2. אם נשיב על השאלה הקודמת, שאכן ה' רוצה חברת צדק, אבל סוף סוף הוא מוכן שבני אדם ינהלו את הדברים כרצונם כל עוד לא נעשים מעשי עוול, אז האם לא יהיה נכון לראות בלימודי משפטים לפחות שיקוף מסוים של רצון ה' (כלומר, מצד טעמי המצוות- אם דיני ממונות נועדו לסידור החברה, וזה עיקר רצונו של ה', שזכויות של אנשים לא יפגעו, אז האם לא נכון לומר שגם לימודי משפטים שבאים לסדר את החברה יש בהם מימוש של רצון ה'? (לומר שאין הכי נמי כך הדבר, אבל זה לא הופך לימודי משפטים לתורה, לא ברורה לי מה פשר ההבדל.)
  3. האם ההצעה של הרב לא גורמת לכך שבמידה רבה לימוד חושן משפט נהיה מיותר- הרי בפועל אנו כמעט ואף פעם לא ננהג ממש כמו שנאמר שם. אני מבין שניתן לענות שיש ערך בידיעת הזכויות הבסיסיות שהקב"ה העניק לאדם (וברצונו הוא יכול לוותר עליהם אבל שידע שהם קיימים), אבל קשה לחוש חשיבות וערך גדול בלימוד תחום שלם שבעצם אני יכול לעשות איתו מה שאני רוצה? (כמו כן רבים מהפסיקות הלכה נובעים מהגמישות הרבה שיש בתחום הזה, כך שלא ברור מה ה'תורה' שיש ללמוד בחלק גדול של הדיונים- אבהיר את כוונתי- אם אני לומד שו"ת שבסוף המסקנה שלו על מקרה מסוים היא שניתן לעשות ככל אשר התנו הצדדים וכד'- אז בעצם האם למדתי תורה או שפשוט למדתי בפועל את ההנהגה שמותר לאנשים לעשות).
  4. האם לדעתך, דבריך יכולים להסביר מדוע הלימוד שיש בישיבות משתמש בדיני ממונות כבסיס ללימוד עקרונות למדניים בלבד ואכן מתרחקת מלהפוך את הדברים לאקטואלי? (בניגוד למשל מלימוד הלכות שבת וכד' שלפחות בחלק מהמסגרות אכן עושים השלמה ללימוד מעשי בנוסף להיבטים העיוניים). 
  5. יש דינים מסוימים בחושן משפט שלא ברור לי כיצד הם מבוארים לפי העיקרון המוצע- כמו למשל, דיני קניינים. אני מבין שהתורה צריכה לתת לי זכות לתשלום משומר שנגנב ממנו פקדון. אבל מדוע שהתורה תצטרך להעניק לי 'זכות' ליצור קניין בהגבהה?

תודה רבה,
מיכאל

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים
  1. הסברתי את זה. אדם יכול לתת מתנות ככל שירצה. לכן למרות שהתורה קובעת את זכויותיו, הוא יכול למחול עליהן ואין בכך שום בעיה.
  2. גם את זה הסברתי. לימודי משפטים בהחלט עולים כדי מצוות דינים של בני נוח, אבל זו אינה תורה. תורה היא האמת ולא סידור החיים. לכן גם אין קשר הכרחי בין מה שקרוי תורה לבין מה שמיישמים בפועל בחיי המעשה. התורה גם בעד שנאכל ארוחת בוקר כדי שיהיה  לנו כוח. האם אכילת ארוחת בוקר זו תורה? לא כל דבר שהוא חשוב ועושים אותו בחיים הוא תורה.
  3. לטעמי לא. אנחנו לומדים את האמת ואת רצון ה'. מה שאנחנו עושים בפועל אחרי זה, אם רוצים לתת מתנות או לא, לבריאות. מה רע בזה? הצעתי לא מעלה ולא  מורידה לגבי לימוד חושן משפט. אני רק מציע הסבבר, אבל עובדתית מוסכם על הכל שאפשר להתנות בדבר שבממון ואין בכך שום בעיה. אז מדוע לדעתך ההסבר שלי מעורר קושי מיוחד? להיפך, ההסבר שלי מיישב את העניין, בניגוד להסברים אחרים (שבעצם לא באמת קיימים). אני מסביר  מדוע ללמוד את זה, כי זו תורה וזה רצון ה'. הסברתי בכמה מקומות שתורה אינה אמצעי לידיעת מה שעושים בפועל, אלא היא בעלת ערך עצמי.
  4. כתבתי לא פעם שאני מתנגד לניתוק בין הלימוד למעשה. גם חז"ל מתנגדים לזה. ההיגיון שמאחורי הדברים הוא שהלימוד בישיבה הוא מכינה ללימוד ולא הלימוד עצמו. בלימוד עצמו צריכים לחתור למסקנה ההלכתית. אבל לא בגלל שהקיום הוא המטרה של הלימוד אלא כי זו צורת הלימוד הנכונה. זה שבשבת עושים זאת אחרת זה מפני ששם זה נוגע לחיי היומיום  של יותר אנשים מאשר חו"מ, וגם בגלל ששי בזה פחות 'בשר' למדני. 
  5. דיני קניינים מגדירים כיצד מחילים את הזכויות הקנייניות. לא רואה מה קשה בזה? היכן תרצה שיגדירו את דיני הקניין שהם התשתית לזכויות הקנייניות? או שמא אתה מצפה שידברו על הזכויות בלי להגדיר כיצד הן נוצרות? אגב, ר"ש שקופ בריש שער ה באמת אומר שדיני הקניין לא מוגדרים בהלכה אלא בתורת המשפטים שקודמת לה.

השאר תגובה

Back to top button