הערך בלימוד דיני ממונות

שלום הרב!
ראשית, תודה על ספריך ומאמריך שמאירים עיניים ומבארים הרבה יסודות חשובים שלצערי לא כל כך שומעים ולא כל כך לומדים במסגרות אחרות.
בפרק עשרים וארבעה בספר 'מהלכים בין העומדים', הרב עומד על כך שבעצם דיני הממונות של התורה אינם אלא הבהרת הזכויות שעקרונית התורה מעוניינת להעניק לכל אדם, ובשל כך הם 'תורה', ואילו לימודי משפטים אינם תורה. רציתי לשאול על כך-

1. אם התורה בדיני ממונות מייצרת את מגילת הזכויות של התורה, אז למה להעניק לגיטמציה כה נרחבת להתניה על זה. (כלומר, האם העובדה שה' קבע שכך וכך 'מגיע' לאדם, זה לא אינדיקציה שכך ראוי שיהיה? הרי ה' רוצה שהחברה תהיה מתוקנת ואם ניתן לעקוף ולוותר על הזכויות אז בעצם החברה לא תשיג את מה שהתורה ייעדה- חברת צדק? אני מבין שאפשר להשיב על כך שכדי למנוע אי צדק זה הכל חייב להיות מוסכם בין הצדדים, ועדיין הייתי שמח להבהרה נוספת בעניין).
2. אם נשיב על השאלה הקודמת, שאכן ה' רוצה חברת צדק, אבל סוף סוף הוא מוכן שבני אדם ינהלו את הדברים כרצונם כל עוד לא נעשים מעשי עוול, אז האם לא יהיה נכון לראות בלימודי משפטים לפחות שיקוף מסוים של רצון ה' (כלומר, מצד טעמי המצוות- אם דיני ממונות נועדו לסידור החברה, וזה עיקר רצונו של ה', שזכויות של אנשים לא יפגעו, אז האם לא נכון לומר שגם לימודי משפטים שבאים לסדר את החברה יש בהם מימוש של רצון ה'? (לומר שאין הכי נמי כך הדבר, אבל זה לא הופך לימודי משפטים לתורה, לא ברורה לי מה פשר ההבדל.)
3. האם ההצעה של הרב לא גורמת לכך שבמידה רבה לימוד חושן משפט נהיה מיותר- הרי בפועל אנו כמעט ואף פעם לא ננהג ממש כמו שנאמר שם. אני מבין שניתן לענות שיש ערך בידיעת הזכויות הבסיסיות שהקב"ה העניק לאדם (וברצונו הוא יכול לוותר עליהם אבל שידע שהם קיימים), אבל קשה לחוש חשיבות וערך גדול בלימוד תחום שלם שבעצם אני יכול לעשות איתו מה שאני רוצה? (כמו כן רבים מהפסיקות הלכה נובעים מהגמישות הרבה שיש בתחום הזה, כך שלא ברור מה ה'תורה' שיש ללמוד בחלק גדול של הדיונים- אבהיר את כוונתי- אם אני לומד שו"ת שבסוף המסקנה שלו על מקרה מסוים היא שניתן לעשות ככל אשר התנו הצדדים וכד'- אז בעצם האם למדתי תורה או שפשוט למדתי בפועל את ההנהגה שמותר לאנשים לעשות).
4. האם לדעתך, דבריך יכולים להסביר מדוע הלימוד שיש בישיבות משתמש בדיני ממונות כבסיס ללימוד עקרונות למדניים בלבד ואכן מתרחקת מלהפוך את הדברים לאקטואלי? (בניגוד למשל מלימוד הלכות שבת וכד' שלפחות בחלק מהמסגרות אכן עושים השלמה ללימוד מעשי בנוסף להיבטים העיוניים). 
5. יש דינים מסוימים בחושן משפט שלא ברור לי כיצד הם מבוארים לפי העיקרון המוצע- כמו למשל, דיני קניינים. אני מבין שהתורה צריכה לתת לי זכות לתשלום משומר שנגנב ממנו פקדון. אבל מדוע שהתורה תצטרך להעניק לי 'זכות' ליצור קניין בהגבהה?

תודה רבה,
מיכאל