הפיגוע באורלנדו

ראשית, גם אם אנשים עושים מעשה שמחייב עונש מיתה (כמו משכב זכר) הדבר זוקק ראיות (שני עדים), והחלטה של בי"ד מוסמך. אדם פרטי לא יכול לעשות דין בעצמו. שנית, פעולות כאלה שמטרתם השפעה חברתית צריכות להיבחן לפי תוצאותיהן. ברור שלמעשה כזה תהיינה רק תוצאות גרועות גם מבחינת עצם העניין (מניעת העבירה), ולכן אין שום הצדקה לעשות אותו.
במקרים רבים המעשה נעשה מתוך דם חם ולא כדי להשיג את התועלת המקווה. כשהוא נעשה באופן פזיז וכשברור שהוא לא ישיג את מטרתו, אלו אינדיקציות לכך שהמעשה  לא נעשה מתוך שיקול דעת. רצח לא מתוך שיקול דעת לעולם אינו מעשה טוב. להבנתי, אפילו דין "קנאים פוגעים בו" לא נאמר באופן שייעשה בלי מחשבה (פנחס שאל את משה לפני שהחליט לעשות את המעשה).
בקיצור, מעשה רע מכל בחינה שהיא. האם יעלה על הדעת שכל אחד שלדעתנו פועל נגד רצון ה', ואפילו אם באמת הוא פועל נגד רצונו, יש לרצוח אותו? גם רצח הוא נגד רצון ה'.
——————————————————————————————
שואל (אחר):
בהמשך לשאלה זו,
כתבת: "רצח לא מתוך שיקול דעת לעולם אינו מעשה טוב". בפוסט על החייל היורה אמרת שיש להפריד בין המעשה בפני עצמו, לבין המניעים אליו. למשל: אם מישהו היה רוצח את היטלר שלא מתוך שיקול דעת, ואפילו מתוך כוונות רעות (נניח של בצע כסף), האם זה היה הופך את מעשה הרצח למעשה לא טוב? (כנ"ל לגבי יעל וסיסרא).
——————————————————————————————
הרב:
בהחלט. זה היה מעשה רע עם תוצאות טובות. מעשה מוסרי הוא לעולם מעשה שנעשה משיקול דעת ולא כאינסטינקט. אינסטינקט הוא תגובה חייתית. ראה במחברת הרביעית חלק שלישי.
——————————————————————————————
שואל:
בתגובות לפוסט על החייל היורה נראה שאמרת אחרת, להלן ציטוט:
 
"הדבר דומה לבית משפט שגוזר מוות על אדם, והתליין הורג אותו כי הוא שונא אותו. האם מעשהו של התליין הוא פסול? לדעתי לא. אולי מניעיו פסולים אבל לא מעשיו. זה פגם באישיות אבל לא עבירה במעשה.משל לדבר מה שכתבו כמה אחרונים (הנצי"ב והראי"ה), שעבירה לשמה מותרת רק במקום שכוונתו של העבריין היא למצווה. אני חולק עליהם באופן מוחלט. השאלה האם המעשה מוצדק ולא מה כוונתו. אם המעשה מוצדק בנסיבות, גם אם הוא עשה זאת מסיבה אחרת, המעשה הוא נכון ומותר ורצוי לעשותו."
"את החייל שופטים על מעשהו ולא על כוונותיו. רק ההיפך הוא הנכון, שאם הוא היה עושה מעשה פלילי בכוונות לא פליליות אין עליו אשמה פלילית. אבל אין מקום להאשמה בעוון של מעשה נכון בכוונה פלילית. "
——————————————————————————————
הרב:
כשהתליין הורג את האדם כי הוא שונא אותו, הוא עושה מעשה נכון וברשות, אלא שבצד זה יש בליבו שנאה. כאן מדובר במעשה שגם אם הוא נכון הוא נעשה שלא ברשות ולא מתוך החלטה.
וגם אם המעשה הזה הוא חיובי (בהנחה לצורך הדיון שזה אכן חיובי. אני לא חושב כך) הוא נעשה בכוונה פלילית (כי הריגה בלי החלטה מושכלת היא רצח), ממש הפוך למצב של מעשה שלילי בלי כוונה פלילית.
בדיון על החייל ההנחה היא שהוא החליט להרוג את המחבל בכוונה תחילה ולא עשה זאת מחום ליבו. ועדיין ברמה המשפטית הוא עשה זאת שלא בסמכות ואין כאן הגנה משפטית עליו, אבל מעשה כזה לטענתי הוא בהחלט מוסרי.