הפלות

א.אשמש בתפקיד פרקליטו של השטן לצורכי ליבון והבנה.
מודעות היא בסיס לזכות לחיים (או מדויק יותר הזכות להימנע מחוויית הסבל שכרוכה בהפלה )מאחר וכאב שכרוך בהפלה הוא רע.החויה היא שלילית לסובל. אם אין סובל מאחר והוא אינו מודע לסיבלו,הרי שאין שום רוע בכך.הפעולה לא שונה מבעיטה באבן,ויש לדחות פעולה ניטרלית מפני האינטרסים של האשה שתסבול במידה והעובר יוולד בסופו של דבר.

לא הבנתי מה השיקול המוסרי לקדש את חיי מי שנמנה על מין האדם מעצם היותו ? בגלל שהאל כיוון ליצירתו?

ב. לא הבנתי ."שהסגולות האלה ממומשות בה" -משמע שהיא מודעת לסבל,שלא כמו במקרה של העובר.
כבר אמר מי שאמר שגיאומטריקן לא צריך להיות משולש,ולכן אין קושיה על צמח 🙂

לא מדובר על סבל אלא על הזכות לחיים. אלו שני דברים לחלוטין שונים. אפשר להרוג אדם בוגר בעל מודעות בלי שהוא יסבול שניה אחת. הוא לא יהיה מודע לכך. האם זה מותר לדעתך?
ערך החיים הוא ערך, וככזה אי אפשר להעמיד אותו על משהו יותר יסודי. גם אם תסביר אותו על בסיס משהו אחר ניתן לשאול מה הבסיס לאותו משהו אחר? היכן תעצור את שרשרת ההסבר? בערכים. אז חיי אדם הם ערך.
לא הקשיתי מאומה על עדי צמח. הבאתי את הטיעון שלו כדוגמה לטיעון אבסורדי מסוגו של סינגר שלוקה בהבנת מורכבויות (ע"ע פרדוקס הערימה). ההערה בסוגריים לא הייתה לצורך קושיא.

זה כמובן יהיה אסור לפי סינגר מאחר ואדם בוגר הוא גם רציונלי במובן הזה שיש לו "פרויקטים" שהוא רוצה להשלים בחייו,והוא לא מעוניין שהם יקטעו ברצח.
אני מנסה להבין את עמדת הרב ולכן אשאל מה בדיוק אנחנו מקדשים כשצמח שאין לו סיכוי אי פעם להתעורר מתרדמתו מחובר למכשירים? עצם שימור התהליכים הביולוגיים של המין הומוספיינס?מה הם אותם חיים שנחשבים לערך?
מה סינגר לא הבין בקשר לפרדוקס הערימה?

למה מעניין שהוא רציונלי? אחרי שהוא מת הוא כבר לא קיים ואף אחד לא סובל. וגם ברגע המוות הוא לא סבל. אז מה הבעיה? מה שונה בינו לבין חיה שאין לה מודעות?
הסברתי שאנחנו מקדשים את חיי האדם בלי שום קשר למצבו. זו משמעות הטענה שמדובר בערך. אל תצפה להסבר כי לערכים אין הסברים.
מה שהוא לא הבין ביחס לפרדוקס הערימה הוא שיש פרדוקס כזה. שכשאתה מראה שיש מדרון חלקלק זה לא אומר שאין קו במקום כלשהו באמצע. הוא לוקח את חיי האדם ומראה שאין בהם שום דבר מיוחד פרט למודעות. אבל זה לא נכון. אדם אינו רק מודעות. המודעות היא פן אחד בהגדרת אדם. הטשטוש שמוביל אותו לזהות אדם ללא מודעות עם בהמה הוא מהטיפוס של פרדוקס הערימה. בדיוק כמו אצל עדי צמח שלא מבין שיש הבדל בין הקשר שלי לי עצמי בעוד רגע לקשר שלי עם אדם אחר. גם הוא לא מתייחס למצבי ביניים, אלא רואה את המצב כשחור-לבן: או שיש קשר או שאין.

שאלה נוספת,כשאנו עוסקים בערך של לימוד תורה הרב יחלק בין פעולות שלא קשורות ישירות ללימוד (כמו דיפדוף הספר) למהות הלימוד ומן הסתם רק היא תחשב לערך.מעבר לזה הרב גם ינתח בין לימוד לבין מה שרק נראה כמו לימוד,וגם יבדיל בין איכויות לימוד.למה אי אפשר לנתח את ערך החיים באותה צורה?
זוכר שקראתי אצל הרב שההבדל בין חילוני לדתי הוא המצוות הפולחניות ,משמע שגם רוצח יכול להחשב לדתי,אבל לא מי שאוכל בשר בחלב.
למה אי אפשר ליצור רשימת סגולות הקיימות רק באדם,(גם אם עוד יכולות ותכונות מעבר למודעות) והמגדירות אותו (כמו מצוות פולחניות המגדירות את האדם הדתי) ומי שלא חונן בהם יחשב בדרגת בהמה כמו מי שאוכל בשר בחלב שלא יכול להחשב לאדם דתי.?

מי אמר שאי אפשר? השאלה היא רק מהן אותן תכונות. אכן הגדרה של דבר אמורה להתבסס על המאפיינים הייחודיים לו. ובכל זאת כדאי לדעת שלא תמיד ניתן להציע הגדרה מפורשת של דברים, גם אם הם מובנים לנו. עמדתי על כך בהרחבה בסדרת הטורים על השירה (107 והלאה).