הצו הקטגורי
שלום.
התקשתי בהבנת ה'צו הקטגורי' של קאנט.
נניח שלפניי עומד ספק להעלים עשרה שקלים מכספי המיסים עבור עני.
לפי ה-'צו הקטגורי' לא אגנוב, שכן לא הייתי מעוניין שכולם יגנבו בחוק כללי. אך מנגד כן הייתי מעוניין שכל אדם העומד בפני סיטואציה של להעלים כסף לא משמעותי עבור עני – יעשה זאת. אז מה בדיוק הועיל הצו הקטגורי?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
אז נותרתי בקושי. כיצד אוכל להכריע לפי ה-'צו' בסיטואציה קונקרטית זו כמו העלמת מס? אין מנוס מהאינטואציה מוסרית לא מנוסחת, וחסל ה-'צו הקטגורי'. לא הבחנתי במה הוא תורם לי. לא ראיתי גם מה הדוגמאות שבמחברת עוזרים לכאן (גם שם ניתן לומר שהייתי מעוניין בחוק כללי שלא יעלימו מס ולא ירצחו פרט למקרה ספציפי זה וכו')
אני כן מסכים שהמוטיבציה המוסרית היא אכן ליבת המוסר. והשיקולים התוצאתיים אינם השיקול המוסרי. ועדיין ה-'צו' נראה לי די מרוקן ממשמעות קונקרטיות
הסברתי מדוע הצו כן משמעותי. השאלות שלך מצביעות על מה שכיניתי "אנליטיות", כלומר תפיסה שאם אין הכרעה לוגית מתמטית אין כאן הכרעה כלל. יש שכל ישר והוא מתנהל בתוך הצו הקטגורי (מהו חוק כללי). הדוגמאות שבמחברת (העלמת מס והצבעה בבחירות) לא ניתנות להבנה ללא הצו הקטגורי. אם אתה מתכוין לקבוע חוק כללי שבו כולם חייבים להצביע פרט אליי זה לא חוק כללי אלא במובן פורמלי-אנליטי. אם זו גישתך שום חוק לא קיים ולא מועיל לשום דבר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer