הצו הקטגורי

אז נותרתי בקושי. כיצד אוכל להכריע לפי ה-'צו' בסיטואציה קונקרטית זו כמו העלמת מס? אין מנוס מהאינטואציה מוסרית לא מנוסחת, וחסל ה-'צו הקטגורי'. לא הבחנתי במה הוא תורם לי. לא ראיתי גם מה הדוגמאות שבמחברת עוזרים לכאן (גם שם ניתן לומר שהייתי מעוניין בחוק כללי שלא יעלימו מס ולא ירצחו פרט למקרה ספציפי זה וכו')

אני כן מסכים שהמוטיבציה המוסרית היא אכן ליבת המוסר. והשיקולים התוצאתיים אינם השיקול המוסרי. ועדיין ה-'צו' נראה לי די מרוקן ממשמעות קונקרטיות

הסברתי מדוע הצו כן משמעותי. השאלות שלך מצביעות על מה שכיניתי "אנליטיות", כלומר תפיסה שאם אין הכרעה לוגית מתמטית אין כאן הכרעה כלל. יש שכל ישר והוא מתנהל בתוך הצו הקטגורי (מהו חוק כללי). הדוגמאות שבמחברת (העלמת מס והצבעה בבחירות) לא ניתנות להבנה ללא הצו הקטגורי. אם אתה מתכוין לקבוע חוק כללי שבו כולם חייבים להצביע פרט אליי זה לא חוק כללי אלא במובן פורמלי-אנליטי. אם זו גישתך שום חוק לא קיים ולא מועיל לשום דבר.