הצו הקטגורי
שלום.
התקשתי בהבנת ה'צו הקטגורי' של קאנט.
נניח שלפניי עומד ספק להעלים עשרה שקלים מכספי המיסים עבור עני.
לפי ה-'צו הקטגורי' לא אגנוב, שכן לא הייתי מעוניין שכולם יגנבו בחוק כללי. אך מנגד כן הייתי מעוניין שכל אדם העומד בפני סיטואציה של להעלים כסף לא משמעותי עבור עני – יעשה זאת. אז מה בדיוק הועיל הצו הקטגורי?
זהו אחד הקשיים הנפוצים בצו הקטגורי. קאנט למשל אסר לשקר בכל מקרה, אפילו להצלת חיים. הנימוק הוא שלא היינו רוצים שאנשים ישקרו. אבל זה לא בהכרח נכון, שהרי כן היינו רוצים שאנשים ישקרו להצלת חיים (החור הכללי לדוגמה: אסור לשקר אף פעם למעט כשהדבר דרוש להצלת חיים) . זו תמיד שאלה כיצד להכליל את החוק שיהיה כללי. יש המון צורות הכללה.
אבל בכל זאת לא נכון להסיק מכאן שהצו הקטגורי הוא חסר ערך. החשיבה של קאנט היא נכונה כמסגרת מחשבתית למוסר. את המסגרת הזאת יש למלא בשכל ישר ואינטואיציות מוסריות, שכולן פועלות בתוך המסגרת הזאת (הם יקבעו מהי הכללה סבירה ומה לא). אני חושב שאחד ההיבטים שבהם הצו הקטגורי הוא החזק ביותר הוא סדרת הקשיים שהבאתי במחברת הרביעית בח"ג (העלמת מס, הצבעה בבחירות). שם רואים שש מעשים שאין להם תוצאה מעשית ישירה ובכל זאת ברור לכולם שאסור לעשות אותם. ההסבר היחיד לכך הוא הצו הקטגורי, עיין שם.
אז נותרתי בקושי. כיצד אוכל להכריע לפי ה-'צו' בסיטואציה קונקרטית זו כמו העלמת מס? אין מנוס מהאינטואציה מוסרית לא מנוסחת, וחסל ה-'צו הקטגורי'. לא הבחנתי במה הוא תורם לי. לא ראיתי גם מה הדוגמאות שבמחברת עוזרים לכאן (גם שם ניתן לומר שהייתי מעוניין בחוק כללי שלא יעלימו מס ולא ירצחו פרט למקרה ספציפי זה וכו')
אני כן מסכים שהמוטיבציה המוסרית היא אכן ליבת המוסר. והשיקולים התוצאתיים אינם השיקול המוסרי. ועדיין ה-'צו' נראה לי די מרוקן ממשמעות קונקרטיות
הסברתי מדוע הצו כן משמעותי. השאלות שלך מצביעות על מה שכיניתי "אנליטיות", כלומר תפיסה שאם אין הכרעה לוגית מתמטית אין כאן הכרעה כלל. יש שכל ישר והוא מתנהל בתוך הצו הקטגורי (מהו חוק כללי). הדוגמאות שבמחברת (העלמת מס והצבעה בבחירות) לא ניתנות להבנה ללא הצו הקטגורי. אם אתה מתכוין לקבוע חוק כללי שבו כולם חייבים להצביע פרט אליי זה לא חוק כללי אלא במובן פורמלי-אנליטי. אם זו גישתך שום חוק לא קיים ולא מועיל לשום דבר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer