הציווי המוסרי
שמעתי את הדיון בעלמא לגבי היישים המוסריים והצורך במצווה, במהלך הויכוח הבנתי שעמדתך היא שישנם יישים מוסריים אם כי הם אינם מחייבים לולא קיומו של מצווה, לגבי קיומם של יישים מוסריים עמדתך שקיומם ידוע בעיני השכל ככל ידע אמפירי אחר על המציאות.
אחר שיש הכרה ביישים המוסריים והכרה בגורם מצווה עדיין היכן קיים הציווי עצמו, עיני השכל מכירים במעשה המוסרי, אך מכיוון שזה כשלעצמו לא מחייב בלא מידע על הציווי נישאר עם יש מוסרי בלא ידיעה על ציווי, האם נצרכים אנו לקיומה של התגלות?