הצמצום

בוקר טוב
תודה רבה על התשובה
א
מבואות המטונפים הרוע שיש שם הוא מסוג גועל ולא רוע מוסרי
ב
דברי הרב שם טוב גפן לכאורה לא מתאימים עם הרעיון של בחירת אדם כי זה לא מרגיש מימדים שונים העולם החומרי ואלוקים מרגיש מימד שונה אך מהות האדם בתור בוחר היא ממש אותו בחינה של אלוקים
כמדומני שהרב קוק ועוד המפרשים מפרשים את צלם אלוהים ככח הבחירה

חיפשתי את החתול במגפיים האם הרב מתכוון לטור של ידיעה ובחירה ?
בכל אופן אני מבין שאי אפשר לומר על אלוקים שהוא גם יכול להתאבד וגם אחר כך לחיות חזרה וכו'
אני שואל האם אלוקים זה ממש חייב להיות דבר שלא יכול להתאבד זה סתירה מיניה וביה
זה כל כך ברור?
הרי על שאלת האבן שהוא לא יכול להרים אולי באמת הוא יכול לברוא אבן כזאת ואז אחר כך הוא באמת לא יכול להרים אותה ?

א. חזי, חכה רגע אחרי שאתה מקבל תשובה. מבואות המטונפים הוא משל למקומות החומר והרוע והחולין. לא קשור לביטוי ההלכתי.
ב. אתה חוזר על אותה טעות. הסברתי כבר.

באבן זה בהחלט אפשרי. אם כי סביר יותר שפשוט אין אבן כזאת. אבל ההתאבדות סותרת את היותו הכרח המציאות.

כבוד הרב ראיתי את דבריך ביחס לדברי הרב שם טוב גפן כתבת שלא אמרת שהם לא נכונים ביחס לבחירת האדם אלא שאין צורך בהם
אבל אני הקטן שואל האם הם נכונים לומר את דבריו גם ביחס לצמצום של אלוקים לגבי בריאת האדם כבוחר
כי בשלמא לגבי בריאת העולם כחומר איכשהו מרגיש מובן אולם לגבי בריאת האדם
לא מובן לי לומר שאין צמצום בגלל שזה מימד שונה האם הרב מסכים עם דברי?

בעניין מבואות המטונפים
בציטוט של מכתב הרב מילובביץ הוא מביא שהמתנגדים טענו שההלכה שאסור להרהר במבואות המטונפים סותרת את עניין הצמצום שלא כפשוטו נראה שהבין מבואות מטונפים כפשוטו
וכן בנפש החיים הביא ראיה מהאיסור להרהר במבואות מטונפים
בכל אופן שכתבתי בתחילה מבואות מטורפים זה סך הכל שגיאת מקלדת

בעניין התאבדות אלוקים שאני מקווה שלא תקרה בימינו אנו
נכון שזה סתירה להיותו מוכרח המציאות לא יודע מה פירוש המילים הללו
אבל אני שואל בהבנתנו אותו כבורא
וכאובייקט שלא נברא עדיין יתכן שהוא קיים מהחלטתו להיות קיים

טוב, חזרנו כבר אלף פעם. מיציתי.

שום דבר במכתב הזה לא רומז לטינוף פיזי. ככל שאני זוכר בנפה"ח נביא כאילוסטרציה.

לא הבנתי. ברור שאין סתירה בין היותו בורא ליכולתו להתאבד.