הראיה מן החומר – יובל שטיינץ

זה נכון אומנם שלא כל דבר שנקרא חוק יש לו אותו מעמד כמו כל חוק אחר.
אבל! גם החוקים הללו זוקקים להסבר.
הרב בוודאי יסכים איתי שאם יראה גוף בנק' P1 במרחב ולאחר מכן בנק' P2 במרחב הוא לא יניח שהגוף זז מעצמו אלא מישהו הזיז אותו.
כך גם אצלנו. פעם אחת קיים גוף בנק' T1 בזמן ולאחר מכן הוא זז לנק' T2 בזמן האם זה לא סימן שמישהו הזיז את הגוף בזמן?! מה שונה המרחב מהזמן?

בנוגע לדבר השני, אני מניח שאתה מתכוון שאין שום הכרח שהגופים ימשיכו להתקיים – מדוע הם לא נעלמים מיד? אלא זה הוכחה שמישהו טבע בהם/מחיה אותם בכל רגע ורגע.

היה לי שאלה על דברי שטיינץ מוזר שהרב לא העלה אותה. האם בכלל קיים מימד זמן שמוביל לשינוי או שהזמן הוא רק מתרוצץ במוחנו (סובייקטיבי).

אם הגוף עמד במקום הראשון והחל לנוע אז דרוש הסבר (כוח), אבל אם הוא נע אז תזוזתו לא זוקקת כוח או הסבר (זו אינרציה). ויל"ע במדרש על אברהם אבינו שהתקשה "מי מסובב הגלגל".

ה"תנועה" בזמן לא זוקקת הסבר. מה פירוש "מאי שנא"? וכי כדי לנוע בזמן דרוש כוח? אז מאי שנא? פי ההיגיון הזה כל מה שיקרה כאן זוקק הסבר. אז מה היה קורה בלי הסברים ובלי כוחות? האם הגוף היה נע או עומד? נעלם או ממשיך? ראה בספרו של ריצ'רד טיילור על היחס בין זמן למרחב (אתה עושה אנלוגיה לא זהירה: לנוע על פני המרחב פירושו לשנות מקום בזמנים שונים. אז לנוע על פני הזמן פירושו לשנות זמן במקומות שונים. ולכן בעצם זה אותו דבר – תנועה היא לעולם יחס מרחבי-זמני).

זה ממש לא משנה אם הזמן קיים בעולם או שהוא במוחנו גרידא (אני לא לגמרי בטוח שיש לשאלה הזאת מובן. אמנם פעם עמדתי על כך שיש לה נפ"מ הלכתיות: האם אפשר להתפיס נדר בזמן). גם לגבי המרחב ניתן לשאול זאת ואף אחד לא מייתר בגלל זה את מושג הכוח. מה שנפתפס אצלנו כתנועה בזמן זוקק או לא זוקק סיבה, בין אם זה בעולם ובין אם זו תמונה אצלנו שמשקפת משהו בעולם.

אבל כל זה באמת נראה לי פלפול שחבל להשחית עליו את זמננו.

קיימת נפק"מ האם הקב"ה בורא בכל רגע את העולם או רק מזיז אותו בכל רגע.

אבל אם בנק' T1 היה חומר אין שום סיבה שהוא ימשיך להיות בנק' T2 אלא 'יעלם'!.
ברור שצריך להיות כח שיחיה אותו.
ייתכן שההגדרה בנוגע לשינוי מקום בזמן איננו הגדרה נכונה, אך בוודאי ההגדרה בהקשר לכך שאין שום סיבה לוגית שהגוף ימשיך להתקיים רגע אחרי.

הדברים ברורים אני מתפלא שהרב לא רואה אותם.