הרב שטיינזלץ וחיבוריו
רבים מהרבנים החרדים שללו על הסף את חיבוריו וספריו של הרב שטיינזלץ. ובעיקר את ביאורו לתלמוד וספרו "מבוא לתלמוד".
האם ידוע לך על מה יצא הקצף? ומה חרה כל כך לרב שך, הרב אלישיב, ועוד, לשלילה זו?
היו שם הערות שהציגו את אישי המקרא ואת החכמים כאנשים בשר ודם, עם מניעים ויצרים וכדומה. הייתה גם היזקקות למחקר (לגבי כלים וריאליה) ר"ל.
הרב שך עסק גם בעצם הפורמט להדפיס ש"ס עם פירוש בעברית במקום רש"י, היה נראה בעיניו משום מה ככפירה בעיקר. נגד המסורת ואולי גם מייתר את הידע בארמית והופך את התלמוד לנגיש יותר (פוגע במונופול הידע של הת"ח).
איתן.
זה לא קשור לתפיסת עולמם של הרב שך/אלישיב, זה קשור לפרקטיקה פשוטה של המשך העברת המסורת, הנגשת התלמוד נינה דבר מבורך ע"ע שוטנשטייו ושות, ובפרט לבעליבתים שללא זה לא היו לומדים גמרא, רק צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים, ברגע שפירוש נכנס בגמרא ללא רש"י וללא צורת הדף, במשך הזמן לא תישאר ללומד שום רושם של גמרא מעבר לעוד סתם ספר, כך שלבסוף עם אבולוציית ההנגשות נקבל ספר פרוזה חמוד כריכה רכה הנמצא על הניאגרה בשירותים, המקום שבו אתה ניצב מול דף גמרא ומסוגל ללמוד אותה בעיון רב במשך תקופה ארוכה, הוא מפני שאתה מיחס לה חשיבות לא כאל עוד ספר קודש, מה לעשות כך היה מקובל וכנראה שאחרי שכך התקבל רק כך זה עובד.
בקשר להתיחסותו לגדולי וענקי עולם כאל בשר כמונו, אפשר למחוק כמעט חצי שס -אגדתות המסבירות בצורה בלתי הגיונית התנהגויות בזמן שמשנתו של שטיינזלץ הרבה יותר פשוטה וחוסכת אין ספור הסברים אפולוגטיים, כל התנהגות הנראית לנו לא ראויה נסביר כן, היה להם תשוקה ותאווה והתפלק להם, ברור שאם האמת היא כזו אף אחד בחלוף הימים לא היה מבזבז את זמנו להשקיע בלימוד הגמרא, הרי במבנה השיטחי שלה לא נראה בה איזה גאונות יתר, רק לאחר שקיבלת שהגמרא הינה שופרו של הקבה דרך אהוביו אתה משקיע ומעיין ומגלה את העומק האין סופי הטמון בה.
לומר שאלו שהתנגדו חיפשו מונופול על התורה הוא שקר וכזב, שהרי לביאורים אחרים הם נתנו את הסכמתם ע"ע שוטנשטיין.
בס"ד כ"ב באב תש"פ
כדאי לציין שבמהדורות הש"ס של הרב שטיינזלץ, הובאו בצד השני של הגמרא פירושיהם של רש"י ותוספות באותיות מרובעות ובפיסוק – כך שמהדורתו תרמה לא רק להנגשת התלמוד, אלא גם להנגשתם של רש"י והתוספות.
בעקבות הביקורת, מהדורות החדשות של התלמוד של הרב שטיינזלץ, צילמו בעמוד אחד את הדף המקורי מדפוס וילנה, ובעמוד מקביל את הגמרא המנוקדת עם פירושו של הרב שטיינזלץ. על הקלת לימוד רש"י והתוספות ע"י האות המרובעת והפיסוק – נאלצו לוותר.
בכל פירוש מנגיש קיימת הסכנה שהמד יתרגל לפירוש הנוח, ויתקשה לעבור לשלב הבא, לימוד ספרי המפרשים והפוסקים ממקורם בכתב רש"י וללא פיסוק. גם במהדורת שוטנשטיין, עם הפירוש הבהיר וההערות המחכימות – קיים הסיכון שהלומד יסתפק בזה ויוותר על עיון במקור.
דומני שב'סופו של יום' ההנגשה המקילה על הלימוד הראשונה, מאפשרת לצמצם את הזמן המוקדש ל'בקיאות', תוך הגדלת הזמן המוקדש ללימוד עיוני, שבו מטבע הדברים חייבים לפתוח את המקורות הראשוניים.
בברכה, ש"צ
התייחסתי למה שכתב הרמד"א שהחליפו את הפירוש במקום רש"י
פיסקה 3, שורה 1
… הסכנה שהלומד יתרגל…
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer