השתדלות 2
בהמשך לשאלה שעכשיו העליתי (חבל שלא ניתן להגיב באותו דף שאלה גם קודם לקבל תשובה ממך), שמעתי פעם שהגבול בין השתדלות לאמונה הוא ככה : אתה צריך לעשות הכל כדי להצליח, אבל תדע (תאמין) שגם אם תצליח זה לא בזכותך אלא בזכות (החלטתו של) הקב״ה.
האם אתה מסכים עם זה ? למה ? מה שיטתך ?
ממש לא. כתבתי על כך הרבה כאן באתר. שום דבר לא תלוי בקב"ה. ההשתדלות זו תזה מגוחכת ואבסורדית שהמציאו כדי ליישב את מה שחושבים (שהכל תלוי בנו ובטבע) עם מה שצריך לחשוב (שהכל תלוי בקב"ה). ראה טור 279 למשל.
אם אני זוכר נכון, ב"מדעי החופש" מיכי מדבר על האבסורד במידה ואין "בחירה חופשית", והכל דטרמניזם טהור.
שימו לב שמיכי עצמו מגיע לאבסורד מוסרי בשיטות המעוותות שלו.
מה יגיד מיכי לאדם שרוב חייו הם סבל וייסורים ורופאים כלל אינם יכולים לעזור לו, וגם הוא אינו יכול לעזור לעצמו?
למשל, אדם שסובל מכאבי תופת שאין להם תרופה.
לשיטתו של מיכי אין פה הרי כפרת עוונות או עונש או גלגול או התערבות אלוקית משהו כזה
הכל טבע.
מה מיכי יאמר לאדם כזה – "אין מה לעשות. נדפקת במקרה. תתגבר"
?
הזוי.
ואתה אהוד.מה תגיד לו ? שזה הקב״ה ששולח לך את הסיורים ותתגבר יש אבא שבשמים ששומר עליך וכו וכו ? אז לדעתך באמת הדת היא אופיום לעם הדל ?
שלום EA,
אם אני מספר למישהו שלכאבים שלו יש תכלית, זה לא "סתם" כדי להרגיע אותו, אלא כי אני באמת מאמין בזה.
ייתכן כמובן כי העונש של מישהו זה שהוא הופקר ל"חסדי" הטבע (לטובה או לרעה), ואז לכאורה אין ממש תכלית ליסורים. אבל גם פה מדובר בהחלטה של אלוקים להשאיר אותו ל"חסדי" הטבע, אז אולי גם זה נחשב סוג של עונש.
הרב מיכי לא אומר שאי ההתערבות של הקב"ה היא לא מכוונת. שהרי אם הוא היה רוצה להתערב הוא היה מתערב. וזה שהוא לא מתערב זה כי כך הוא החליט (וכנראה שלדעתו זה הכי טוב). אז גם כשהוא לא מתערב זה עצמו כוונתו ורצונו. אז עדיין הכל מכוון משמיים (חוסר ההתערבותו, והשפעת מעשינו) ולא צריך שום קישקושי "השתדלות".
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer