התורה כחוקה

שו"תקטגוריה: עיון תלמודיהתורה כחוקה
ליאור שאל לפני 8 חודשים

שלום הרב, 
תתקן אותי אם אני טועה, אני חושב שהרב רואה את התורה כמו החוקה המצויה היום בעולם, בעיקרון שלה היא בנויה בצורה מעורפלת עם אמירות חותכות לגבי נושאים מסויים בשביל ליצור אפשרות פרשנות במשך השנים והתקופות השונות שיבואו.
בהנחה שאתה מסכים, יש לי בעיה גדולה עם הגמרא, כשאני לומד אותה והם מביאים סמך לדרשות שלהם, אתה מסתכל על המקור ובחלק גדול של המקרים המקור לא קשור בכלל למה שהם לומדים ממנו, זה נושא אחר לגמריי ואני לא מצליח להבין איך הם אונסים את הפסוקים בצורה כל כך בוטה בשביל לאפשר את הפרשנות שלהם. 
מה הם הגבולות? מהם החוקים בשביל זה?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 8 חודשים

לא יודע מה פשר ההשוואה לחוקות בעולם. יש בהחלט מקום לפרשנות בהלכה, וכי מישהו חולק על כך? האם הערפול הוא כדי שתבוא פרשנות? לא יודע. ייתכן שזה פשוט מפני שאי אפשר להגדיר הלכות בצורה חד ערכית.
כל זה לא קשור בשום צורה שאני רואה לשאלתך בסוף לגבי הדרשות. כל דרשה צריכה ליבון לגופה. ככלל, דרשות לא אמורות לעמוד בקריטריונים של פירוש פשטי, שכן זהו מישור פרשני מקביל לפשט. לכן קושיות מהפשט אינן רלוונטיות לדרשות. כדי להבין אותן צריך לשלוט בשימוש במידות הדרש ודרכי הדרש. נכון שיש דרשות סומכות (הלכות קיימות) אבל יש גם דרשות יוצרות (רובן כנראה כאלה).
ראיתי שכעת עומדת לצאת סדרת ספרים בשם 'פקודיך דרשתי' של הרב איתי אליצור שעובר באופן שיטתי על כל הדרשות בתלמוד ומסביר כל אחת מהן כיצד היא נלמדת מהפסוקים. בכרך הראשון הוא גם מסביר כללית את דרכי הדרשות.
אם זה חשוב לך – תוכל לרכוש אותה. בינתיים זה בהדסטרט, אבל מחפשים מי שירכוש כדי לסייע  להוצאתם לאור. תוכל למצוא זאת כאן: https://machon.oretzion.com/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9?q=%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%99+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8

/ הגיב לפני 8 חודשים

מדוע לחשוב שיש מישור של דרש?
ולמה שדרשות לא ידרשו לעמוד בקריטריונים של פירוש פשטי?
ואולי לבוא מקסימום על גביהם?
היכן הארכת בהסבר ליסודות הללו?

mikyab צוות הגיב לפני 8 חודשים

כך מכתבה ונמסרה התורה, ביחד עם מידות ודרכי הדרש כדי שבמקביל לפשט יהיו גם דרש וסוד. זו הלמ"מ (חלק מתושבע"פ שנמסרה בסיני).
עסקתי בזה במאמר לשורש השני בספר ישלח שרשיו, וכן בספר השני בסדרת לוגיקה תלמודית. ישנה סדרת שלושה מאמרים של דוד הנשקה בהמעין תשלז-ח שכדאי לקרוא.

\ הגיב לפני 8 חודשים

תודה אז למעשה זהו עיקר החלק של הלמ"מ? ובלי הנחה על צינור זה לא קיים תוקף לתושב"ע?

אם כן, מה דעת הרב על התפיסה המקובלת שהתושב"ע התפתחה בבית שני ולפי כן לא היתה כלל.

mikyab צוות הגיב לפני 8 חודשים

נכון, למעט קבלת הציבור שגם לה יש תוקף.

דעתי שזו טעות. תושבע"פ מתפתחת כל הדורות עד ימינו, אבל מקורה מסיני עם תושב"כ. לפי אותה גישה "מקובלת" גם תושב"כ התפתחה לא הרבה קודם.

השאר תגובה

Back to top button