והאמת תהא נעדרת
שלום רבינו
כתב לי תלמיד לשעבר כיום מנהל מחלקה [מבחינתי הוא המובחר שבין תלמידיי – מוכשר מאוד ת"ח גדול ואיש חסד]
את הדברים המצורפים ותשובה שלי קצרה.
אני שולח לך את הדברים כי אתה עסקת בנושא לפניי ולפנים .
האם תוכל להתייחס בכמה שורות [אנו מבינים ענייןJ] ואם אין פנאי בידך להפנות אותנו למאמר שכתבת בנושא.
בברכה
ובתודה
ר' ד' שלום.
אף אנוכי הקטן הצעתי בספרי שתי עגלות את מדרש חז"ל בסוטה: והאמת תהא נעדרת – תיעשה עדרים עדרים, על התקופה הפוסטמודרנית-פלורליסטית. יש הרבה אמתות (עדרים של אמתות). שזה בעצם אומר שאין אמת במובנה הקלסי והמסורתי, ומכאן הגענו ממש להצעתו הפרשנית של הכותב.
אגב, הבאתי לכך שם מקור מדברי מהר"ל נצח ישראל פל"ה שכתב כך להדיא:
אבל 'ותהי האמת נעדרת', משמע שיהיה האמת בטל בלבד, לכך דרש ותהי האמת נעדרת שנעשים עדרים עדרים והולכת לה, שלא תאמר כי הפחותים יהיו משקרים בשביל פחיתות שלהם, ולא נקרא זה שהאמת הלכה לה רק שהם אינם חפצים באמת, כי זה אינו כי לא ימצא כלל אף אצל אשר נקראו טובים, ועל זה נאמר שהאמת הלכה לה ולא ימצא האמת. ודבר זה יותר פחיתות, שאם בני אדם מצד שהם אינם טובים משקרים, אין כאן ביטול האמת מן העולם רק שהבריות הם אינם טובים ובאים לידי שקר, ולפעמים ימצא אדם כשר ואין הכל משקרים. אבל לעתיד יסולק האמת מצד עצמו ולא נמצא אצל אחד האמת, רק כל האדם כוזב, וזה פחיתות גדול שאין האמת מצד עצמו נמצא.
אבל שאר דבריו הם געגוע לעידן אחר, לגאולה, שבו האמת תהיה נוכחת ולא נעדרת (בשני המובנים). ואנוכי הקטן תוהה כיצד תגיע הגאולה הזאת (ממש כאותה מחלוקת בין רש"י לערול"נ בסוכה, שורש החרדיות והציונות, לגבי ירידת ביהמ"ק מהשמים). אם מדובר בגעגועים, אין לי מה לומר. כל אחד ומחוזות הגעגוע שלו. שיכתוב על כך שירים למגירה (או מאמרים למגירה, כמו זה). אבל לענ"ד צריך להביא את הגאולה הזאת במו ידינו (כוונתי לסוגיא דכאן, ולא בהכרח לבניית המקדש). את זה אני מנסה לעשות כמעט בכל מה שאני כותב. השאלה היא האם הוא מוכן גם לתרום לזה, וכעת אסביר כיצד.
יהיה מאד מעניין מבחינתי לשמוע יותר על ההשלכות המעשיות של הגישה הזאת בתחום הרפואה, שהוא רומז להן בהתחלה. אם הוא היה מעלה אותן על הכתב בצורה מסודרת עם דוגמאות וניתוח, היה בזה צעד לקידום הגאולה (במובן דהכא). כשמראים לאנשים את ההשלכות של תפיסותיהם יש לזה כוח מופלא לשנות דעות (אף שלכאורה זה נראה כחוסר יושר, ולדעתי לא כן הוא), וכדקי"ל אחרי המעשים נמשכים הלבבות (במשמעות מושאלת כמובן: כשרואים את ההשלכות המעשיות מבינים שיש בעיה בתיאוריה, כלומר בהנחות המופשטות והעיוניות).
שלום רבנו.
תודה על התשובה המהירה הד"ר קיבל את הצעתך לקרב את הגאולה בהסברים. אך העיקר חסר מן הספר האם תוכל לכתוב במשפטים קצרים מה אכן התשובה לשאלה אם תורת הקוונטים ועוד מוכיחה שהאינטאיציה הבסיסית שלנו לתפיסת המציאות היא לא תמיד מתאימה למציאות, האם אפשר לחלק ולומר שתפיסת המוסר שלנו או התפיסה הבסיסית שיש בורא לעולם ויש לנו קשר אליו היא אמת, או אולי כפי שאני כתבתי שהיות וזאת האינטאיציה שלנו הברורה מה ממני יהלוך אם בעולם שאינו נוגע לנו אולי היא שגויה זה לא חשוב לי אני מקווה שהתנסחתי נכון. אני מבין שספריך דנים בזה האם תוכל לכתוב בכמה משפטים את הטיעונים שלך?
אני כבר לא זוכר מה היתה השאלה ומה כתבתי. לכן אתייחס למה שכתבת כאן.
ראשית, באמת הקדשתי לעניין זה כמה ספרים. אכתוב בקצרה.
זה שהאינטואיציה שלנו לא תמיד מתאימה למציאות זה ברור, ולא צריך את תורת הקוונטים בשביל זה. לא קרה לך אף פעם שהתברר לך שטעית במה שחשבת אינטואיטיבית? לי זה קרה לא פעם.
הבעיה מתחילה כשלוקחים את המסקנה הזאת רחוק מדיי, כלומר נוטשים את האמון באינטואיציה. אין לנו כלי יותר יסודי ממנה (גם ההיגיון הלוגי-פילוסופי וגם המדע, כולל תורת הקוונטים, מבוססים על אינטואיציות שיש לנו).
לכן כל עוד לא הוכח שאינטואיציה כלשהי שגויה, ההנחה שלי היא שהיא אמיתית. נכון שלעולם אין וודאות, ולכן בהחלט ראוי להתייחס בספקנות מה לאינטואיציות ולמסקנות שלנו בכלל. כידוע, כל אדם יכול לטעות, וגם כל האנושות כולה יכולה לטעות. אבל אין לעשות את הטעות הפוסטמודרנית ולזהות אי וודאות עם ספק. אי וודאות פירושו שהטענה X אינה נכונה בוודאות (וזה נכון לכל טענה, אולי אפילו כולל הטענה הזאת עצמה). אבל זה לא אומר שאין לאמץ אותה. ייתכן שהיא נכונה ב-80% או משהו כזה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer