ודאות או סבירות.
שלום הבנתי מדבריך מספר פעמים שלתפיסתך האמונה שהיא בתחום הסבירות ולא הוודאות.
להבנתי, א"א להגיע למסירותנפש והקרבת החיים על בסיס סבירות.
אם כן, מי שמאמין בדרך הסבירות לא ימות על קידוש השם, בהינתן האפשרות הזו, וכן לא יקיים את דין 'ייהרג ואל יעבור'.
- האם הסקתי נכון לדעתך ?
- האם כשהתורה מצווה אותי למסור נפש, אין כאן אמירה נסתרתשל התורה שהאמונה אמורה להיות ודאית ? ואם כן האמונה יכולה להיות ודאית ?
1 Answers
- לא. אנשים ממיתים עצמם גם בלי ודאות. לאף אחד אין ודאות בכלום ובכל זאת אנשים מוסרים עצמם. כך אנחנו חיים. מה שאנחנו מכנים ודאות אינו באמת כזה. ראה דבריי בטור 62 על החסיד יעבץ והעמארצות.
- גם אם האמונה אמורה להיות ודאית היא לא יכולה להיות כזאת. לכן אין טעם להתפלפל בזה. זה כמו ששאלו אותי לא פעם איך ייתכן שהתנ"ך לא מלמד אותנו כלום הרי זה דבר ה' הקדוש. תשובתי: לא יכול להיות, אבל זה המצב בפועל. קושיות לא משנות את העובדות.
1. אין ודאות בכלום, אבל יש תחושת ודאות ורק אז מוסרים נפש. לא כך ? אבל מדבריך לא הבנתי שמדובר ברמת תחושת וודאות.
צריכה להיות לך מספיק וודאות שתצדיק מסירת נפש. זה הכל.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer