זהות שלישית

אז כשאלה כללית – אם יוצא שכחלק מיישום תוכנית יותר ליברלית יהיו יותר יהודים שיחללו שבת בעבירות חמורות. למשל יהודים שלא עובדים בד"כ בשבת, יתחילו לעבוד – האם זה שווה את זה?

אני לא רואה חילול שם השם או בעיות חריפות בין רוב מוחץ של דתיים לרוב מוחץ של חילונים.
95% מאלו ו 95% מאלו חיים בסימביוזה.
באמת יש צורך לעבור למדינה ליברלית יותר (גם היום המדינה ליברלית) עם המחירים הם כפי שהוזכרו לעיל?

מה עם מסחר בשבת? האם הזהות השלישית היא בצידו של נחמיה בן חכליה או בצד יריביו?
(האם יש כאן דוגמא לערך שניתן ללמוד מהתנ"ך ר"ל?)

קודם כל לא יהיו יותר. השאלה היא האם אנשים יחללו שבת בבית או בעבודה.
מעבר לזה, חילול שבת של אנשים חילוניים אינו עבירה בעיניי. הארכתי בזה במאמרי על הכשלת חילוני בעבירה.
שלישית, אם האלטרנטיבה היא חילול השם הנוכחי אז הייתי אפילו מחלל שבת בעצמי כדי לחסל אותם.
מי שמנהל מדיניות ציבורית לפי השאלה כמה אנשים יחללו שבת אינו מבין ציבור מהו.

לגבי מסחר בשבת אני בהחלט לא אוהב זאת, אבל ההחלטה צריכה להתקבל בהסכמה (כמו אמנת גביזון מידן). אם אין הסכמה אז שיהיה מסחר מסוים כשמקפידים לא לפגוע בתעסוקת דתיים.

השילוב הנכון הוא ניהול מדיניות ציבורית ותיקון עולם במלכותו יתברך.
סך הכל מדינת ישראל נראית בכיוון הנכון.
דברים מין הסתם יתבהרו מאליהם ככל שיחלוף הזמן.

הסוסים של מסחר בשבת ברחו כבר מזמן מהאורווה. הציבור החילוני התרגל לכך ששבת הוא יום של שופינג. יש איזה גרם של אשמה, או אפילו יותר מגרם של אשמה, אצל המערכת המשפטית שצפצפה על חוק מפורש ונתנה קנסות מגוחכים לרשתות שפתחו בשבת. הזמן של דיונים מהסוג של הרב מדן ורות גביזון מזמן כבר איננו. הן בגלל שהדתיים רואים את עצמם בטעות כאחראים לחילול שבת של החילוניים ולכן לא מוכנים לתת שום ויתור בנושא, והן בגלל שגם החילוניים איבדו סבלנות לדתיים ובמיוחד לחרדים. אם יש צד שלא מוכן להשתתף בנשיאה בעול ובדרך ארץ אז המחיר הוא שהצד השני מאבד אימון בו וביכולת להגיע איתו להסכמים משותפים. ומי שמשלמים את המחיר הם המסורתיים והדתיים באמצע שאולי לא תמיד הכי מקפידים על מצוות אבל היו שמחים לא לעמוד בניסיון של מסחר בשבת.