זה נהנה וזה לא חסר
שלום וברכה
מבואר בג"מ ב"ק כ' ע"א ספק לגבי הנהנה מבית חברו ללא דעתו האם במקרה שזה נהנה וזה לא חסר האם חייב לשלם הג"מ לא מביאה שום פסוק או מקור שאדם שנהנה מרכוש של אחר חייב ובכל זאת היא מסתפקת ולכאורה מה הספק הרי ליכא גזל או הזק דאיירי בחצר דלא קיימא לאגרא ולפיכך הסתפקתי האם זה ספק לפי ההסבר של הרב בתורת הספאסט נישט שיש להסתפק האם זה הגיוני שבעולם כמו שלנו שאנשים מבקשים שכירות על השכרת בית יהיה הדין לפטור אותו מכיוון שלא עבר על שום סעיף בתורה
תודה
בעברית קוראים לזה סברה. תשלומי הנאה אינם מדין מזיק או גזל אלא בפשטות כעין ממוני גבך. יש אצלך ממון משלי ועליך לשלם לי תמורתו. בדין משתרשי ליה רואים ביתר חדות.
הצורך בחוסר (לשיטה שזנוזל"ח פטור) הוא רק תנאי צדדי. אתה לא משלם על החוסר.
אמנם יש לתלות זאת במחלוקת תוס' ורי"ף בדין זה לא נהנה וזה חסר, אבל עיון נוסף יראה לך שגם שם יש סוג של ממוני גבך
מכיר את המחלוקת אבל מאיזה דין מתחייב לשלם מה זה משנה שממוני גבך אחרי שישתמש בו מחזיר אותו אז על מה משלם
הממון שאצלו אינו החצר אלא השימוש בה. פירות החצר. במצב של משתרשי ליה, זה ממונו שהתרבה כי לא היהצריך להוציא הוצאות מגורים או אוכל.
מאיפה הרב לכך שמדובר שאכל על חשבון בעל החצר בג"מ מפורש דאיירי וז"ל הדר בחצר חבירו ותו לא בהמשך הג"מ דנה האם מפסיד שכירות לבעלים אבל הכא איירי דלא קיימא לאגרא
לא התכוונתי לפירות של "בורא פרי העץ". 🙂 פירות החצר כלומר שימושיה. גוף לפירות.
בעולם המשפטי זה קשור לסוגיית עשיית עושר ולא במשפט
ועדיין גם אם הרוויח הרי לא הפסיד לבעלים מאומה ואין שום דין שאסור להרוויח הרב לא חושב שזה קשור ליסוד הנ"ל
ודאי שאין איסור להרוויח, אבל אם הרווח בא מהרכוש שלי אז הוא שלי.
זה לא רווח נקי מהשדה ע"י שגידל שם אלא ע"י שקיבלתי המקום בחינם הרווחתי לא לקחתי מהשדה כלום שהרי איירי בשדה לא להשכרה
נכון. זו טענת הסוברים זנוזל"ח פטור. אבל לסוברים זחייב עצם העובדהשהרווח נעשה מחצר שלי אומרת שהרווח הוא שלי.
זה בדיוק הטענה מכיוון שאין כאן באמת מקום לחייב מהדין אז כל המחלוקת זה בספאסט נישט
זה לגמרי מן הדין. ממוני גבך.
כמבואר לעיל
זה לא רווח נקי מהשדה ע”י שגידל שם אלא ע”י שקיבלתי המקום בחינם הרווחתי לא לקחתי מהשדה כלום שהרי איירי בשדה לא להשכרה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer