זה נהנה וזה לא חסר

מכיר את המחלוקת אבל מאיזה דין מתחייב לשלם מה זה משנה שממוני גבך אחרי שישתמש בו מחזיר אותו אז על מה משלם

הממון שאצלו אינו החצר אלא השימוש בה. פירות החצר. במצב של משתרשי ליה, זה ממונו שהתרבה כי לא היהצריך להוציא הוצאות מגורים או אוכל.

מאיפה הרב לכך שמדובר שאכל על חשבון בעל החצר בג"מ מפורש דאיירי וז"ל הדר בחצר חבירו ותו לא בהמשך הג"מ דנה האם מפסיד שכירות לבעלים אבל הכא איירי דלא קיימא לאגרא

לא התכוונתי לפירות של "בורא פרי העץ". 🙂 פירות החצר כלומר שימושיה. גוף לפירות.

בעולם המשפטי זה קשור לסוגיית עשיית עושר ולא במשפט

ועדיין גם אם הרוויח הרי לא הפסיד לבעלים מאומה ואין שום דין שאסור להרוויח הרב לא חושב שזה קשור ליסוד הנ"ל

ודאי שאין איסור להרוויח, אבל אם הרווח בא מהרכוש שלי אז הוא שלי.

זה לא רווח נקי מהשדה ע"י שגידל שם אלא ע"י שקיבלתי המקום בחינם הרווחתי לא לקחתי מהשדה כלום שהרי איירי בשדה לא להשכרה

נכון. זו טענת הסוברים זנוזל"ח פטור. אבל לסוברים זחייב עצם העובדהשהרווח נעשה מחצר שלי אומרת שהרווח הוא שלי.

זה בדיוק הטענה מכיוון שאין כאן באמת מקום לחייב מהדין אז כל המחלוקת זה בספאסט נישט

זה לגמרי מן הדין. ממוני גבך.

כמבואר לעיל
זה לא רווח נקי מהשדה ע”י שגידל שם אלא ע”י שקיבלתי המקום בחינם הרווחתי לא לקחתי מהשדה כלום שהרי איירי בשדה לא להשכרה