זכות השיבה

בהמשך לשאלה הזו, האם לא צריך להבחין כאן בין ערבים שלחמו לבין אזרחים בלתי מעורבים שנסו מביתם וכעת מבקשים לחזור?

לדעתי לא. דין האזרחים כדין הלוחמים. לכולם יש דין רודף, ועליהם לשאת בתוצאות מעשיהם. אמנם לפי החוק אם יש רכוש רשום על שמם אזי הוא שלהם.

למה יש על האזרחים דין רודף?

אבל ממה שהבנתי משיטתך בנושאים אחרים כמו דילמת חומת מגן ואפילו הלחימה בעזה עכשיו, אתה טוען שיש לכל אדם שני כובעים או זהויות, כובע אינדיבידואלי וכובע קולקטיבי, ולכן אין לפגוע באזרחים בלתי מעורבים אלא במקום שיש בכך צורך. במה זה שונה מסתם ענישה קולקטיבית של הפלסטינאים בימינו? ועוד, למה דינם של אלה שברחו שונה מדינם של אלה שנשארו? אם דין האזרחים הערבים כדין הלוחמים, האם היה ראוי לגרש גם את האזרחים שנשארו? או לכל הפחות לא לתת להם מעמד של אזרח אלא של תושב ללא זכות בחירה?

יש דין רודף קולקטיבי על כל הציבור שנלחם בנו. ברגע שהם איבדו את רכושם זו בעיה שלהם. אם הם יצאו למלחמה עליהם לשאת בתוצאות.
לא פגעתי בהם. הם איבדו את רכושם במלחמה, וזהו. אלו שנשארו רכושם בידם ולגזול מהם אסור. אבל אם הם איבדו את רכושם אין חובת השבה.
לפחות בדיעבד ברור שהיה נכון יותר לגרש את כולם. אבל זה לא מעשי. כנ"ל לגבי זכות אזרח.