חומרות חריידיות ואנרכיזם
שלום רב,
אתמול התפרסמו דעתו של אחד מגדוילי הדיינים החריידים וכמו"כ הקלטה של אחד מגדוילי המאכערים החרייידים בתחום הרפואי בכל הקשור להחמרה מעבר לדרישות משרד הבריאות בזהירות מנגיף קורונה, לאחר שקראתי ושמעתי את דלעיל הגעתי למסקנה ששורש הדבר נעוץ באנרכיזם, הרי כל דבר שהמדינה תחליט שיש לבצעו, בין להקל בין להחמיר, הנ"ל יעשו בדיוק הפוך… האם הרב מסכים לדברי, ככל שהתשובה חיובית, נראה לענ"ד שיש לגזור מהתנהלות זאת השלכות מעשיות רבות ?
בברכה, בנימין
לא יודע. השאלה כללית מדיי, ואי אפשר לנתח התייחסות עלומה ולרדת לשורשיה. ככלל, אני חושב שאין להקצנות הללו קשר לאנרכיזם. הקצנות הן מאפיינים חרדיים בכלל, בלי קשר ליחס לשלטונות דווקא. ראה בתחילת ספרו של אמנון לוי על החרדים. הוא נפתח בנוסלי כרזות "אבן מקיר תזעק", "שואה שוד ושבר", "לב מי לא נשבר" וכו'. הוא כותב שם, בצדק, שאצל חרדים אין שום דבר מינורי. כל דבר הוא או אסון ושואה או גאולה..
מה שללבוש שחור ולבן עושה לאנשים…
ברשות הרב אנסה להתנסח באופן פחות כללי, אביא דוגמה לא ל"הקצנה" בדווקא, אלא אדרבא, לפעולה שנתפסת כנורמטיבית בדרך כלל אך בהתייחס לחברה החריידית היא משמשת כפרט אשר לדעתי מלמד על הכלל, כוונתי ל"התנדבות", להלן ציטוט מתוך התכתבות עם חברים מקשיבים:
כל מערך ההתנדבות החריידי שורשו באנרכיזם, האידיאל של יצירת חברה המבוססת על מערכי התנדבות וביטול כל מוסד שלטוני באשר הוא, זאת כפועל יוצא של אנטי סמכותנות קיצונית אשר יחד עם ביטול האישיות העצמית מהווה כר פורה למלחמות שליטה שבטיות. יחד עם זאת המלחמה היא תופעה שאינה ייחודית לחריידים (התופעה מצויה גם בקרב נמלים) והיא אינה מונעת בהכרח משיקולים רציונליים.
מלחמות החריידים אינן רק ביטוי של תרבות אלא גם גורם הקובע דפוסים חברתיים, למעשה ניתן לומר שמלחמה היא מהותה של החריידיות.
העילה למלחמות החריידים בלתי רציונלית, היא נובעת מהצרכים החריידים האנטי ריאליים תוך התעלמות מהמצב הריאלי. עיקרה בצורך לבסס ולאזן צרכים כלכליים – ביולוגיים.
המלחמה במובנה החריידי היא כורח של לוגיקה עקומה המנסה לארגן את השבט בעוצמה פסאודו ריבונית.
ההתנדבות בחברה הכללית שונה במהותה מאחותה החורגת החריידית, היא בהחלט יכולה להיות מוגדרת כפעולה מסייעת של יחיד, שנתפסת כבעלת ערך על ידו, ושאינה מכוונת באופן ישיר לרווח כספי או חברתי אישי, אינה נכפית על ידי אחרים, או מחויבת על פי חוק, ובראש ובראשונה אינה משמשת לצורך טפיחה עצמית על השכם.
ההתנדבות בחברה הכללית פירושה לבחור לפעול מתוך הכרה בצורך קיים, ומתוך גישה של אחריות כלל חברתית, זאת ללא ציפיה לתגמול כלכלי או תגמול תעמולתי. עשייה שהיא מעבר לחובותיו הבסיסיות של אדם באשר הוא אדם.
סליחה על האריכות, בנימין
מצחיק בקושי. לוגיקה עקומה. אם תוכל לומר דברי טעם זה מעניין [ויש פה קצת], אתה חושב על החרדים בצורה יותר עיורת ממה שהם חושבים על הציבור הכללי.
בס"ד י"א באייר תש"פ
יפה העמידנו ר' בנייומין גויירלין על העובדה שזהירות יתר בשמירת הבריאות והתנדבות לסייע לנזקקים בפרט בתחום הרפואי – הם ביטוי מובהק לאנרכיזם.
רצוני להוסיף שאף פתיחת תגובה ב'שלום רב' וסיום התגובה ב'בברכה' כפי שמקובל במכתב – אף הן סימן מובהק לאנרכיזם, המגיב בסגנון של מכתב, ראה בכך שאינו סומך על 'דוייאר ישרואייל' הממלכתי, ואינ ורואה בשירותי הדואר גוף ראוי ונאמן להעביר מכתבים, ולכן הוא שולח את מכתביו באתר זה.
אתר זה נבחר ע"י המתריסים כנגד שירותי הדואר, משום שגם בעל האתר הוא משוללי הדואר, ולכן הוא מפיץ את ספריו רק בתחנות חלוקה וסרב בכל תוקף לשולחם בדואר, ונתקיים באורחים ובבעל האכסניא 'מצא מין את מינו' 🙂
יהי רצון שנמצא כולנו את מקומנו בדואר ישראל הממלכתי, ולא ניזקק כל מני תחליפי דואר וירטואליים.
בברכה, ענר חיסט
ולחובבי האנרכיזם אציע לעיין בספרו של פרופ' אמנון שפירא, "אנרכיזם" יהודי דתי – האם קידשה היהדות את השלטון המדיני?, בהוצאת אוניברסיטת אריאל תשע"ה הספר ניתן לצפיה באתר 'כותר'.
בברכה, ש"צ
בנימין, אתה כרגיל מציע פרשנות מגמתית שאיני רואה לה שום בסיס. בה במידה ניתן להציע עוד המון הסברים ולא אנרכיזם. בפרט שגם אם מדובר באנרכיזם, זה אינו אנרכיזם כפילוסופיה אלא התנגדות למדינה המסוימת שלנו. ואם זה כך, יש לבחון את מידת ההתנדבות והחסד בקהילות חרדיות במקומות אחרים בעולם. וגם שם, זה יכול להיות תוצאה של קהילתיות וחוסר אמון במדינה בגלל היסטוריה ארוכה של יחס גרוע ליהודים. בקיצור, זה וורט לשבע ברכות ולא תזה מבוססת.
הרב מיכי, ארה"ב ידועה כ"מלכות של חסד", האם לשיטתו הזלזול המופגן של החריידים בחוקי אותה מלכות יהיה ביכולתו להוכיח השקפה אנרכיסטית ?
לא, כפי שהסברתי.
אנרכיזם יוכח אם הם ימרדו בכל משמעת ובכל מוסד. זה ממש לא חרדיות. אגב, היחס לדינא דמלכותא בחו"ל (מעבר לתחמונים מחמת יצר) גם הוא מוכיח לא כך. כך גם הטענות על מרידה באומות.
בנימין שלום רב
האם לא יותר פשוט להניח שהחריידים מתכנסים בד אומות של קהילותיהם ומתבדלים (ומצפצפים במידה מה)על חוקתיה-משום שהן רואים במדינה מדינת כפירה?ואולי את התופעה המקבילה בחו"ל ניתן להסביר פשוט על ידי חשיבה שמרנית של ריחוק מהגוים ומוסדתיהם
מדוע נאלצתה ללכת עד להשערת האנרכיזם?
גם דויינאלד טראמפ נשיא ארצוייס הבריס ציפצייף בתחילה על הקוייר8ויינע – האם הוא חריידי או אנרכיסט?
בברכה, שים-שויין לייץ
בנימין,
מאמין שאחד מארגוני החסד (החריידים) יוכל לארגן לך מקלדת חדשה…
זה די פשוט שכשאנשים לא מעריכים את הממשלה, קשה מאד לקבל את עמדתה באמון,
כל עוד אנשים [כולל מקצת מגיבי אתר זה] לא מודעים לעובדה שנשנית ב'אתרא קדישא הדין' להתייחס לגוף הטענה ולא משנה מי אומרה, לא יוכלו לקבל ממי שלא מעריצים [נידון באריכות באחד הטורים על הערצה עיורת].
שלום וברכה רציונלי(יחסית), לכאורה כל חברה קולקטיביסטית מבוססת על אידיאולוגיה אשר מניעה את גלגליה, כלפי פנים וכלפי חוץ, דהיינו, כלפי פנים ישנו הצורך לשמור על אחדות הפרטים המרכיבים את אותה חברה על מנת שלא תתפרק, וכלפי חוץ ישנו צורך למנוע פגיעה מצד גורמים החפצים בחדלותה. הצורך בשימור המופנה כלפי פנים מובן לגמרי, חוסר שיתוף פעולה מצד הפרטים יביא במהרה להתפרקותה, למעשה היא תאבד את ערכה בעיני מרכיביה. לעומת זאת הצורך במניעת פגיעה מבחוץ תלוי בדעת אחרים, כוונתי שחייבת להיות סיבה אובייקטיבית שתפעיל את הצורך בשימור, לא ייתכן שתתנהל מלחמה מדומה, מלחמה בכאילו, לדוגמא: "גזירת הקורונה" – לא הוירוס מהווה את הבעיה אלא הגזירה מטעם השלטונות לעקור את התורה היא הבעיה האמיתית, הוירוס הוא רק תירוץ, צבע הסוואה. הדרך היחידה לנהל מלחמה אמיתית היא כפירה בחוק אשר משמשת כדלק המניע את גלגליה, כתוצאה מכפירה בחוק הפרטים יבוא להפר אותו וההפרה תגרור תגובה מצד השלטון וכך תתנהל מלחמה תמידית שתוצאותיה חוק שימור החברה. קונפורמיות כלפי חוץ היא למעשה הודעה באמת שאין אויב חיצוני, ואם אין אויב חיצוני אז ממילא יתקיים שיתוף פעולה עם פרטים מחוץ לחברה כך שבסופו של יום היא תתפרק לרסיסים ותחדל מלהתקיים, צרכי הפרטים יסופקו על ידי גורמי חוץ, על ידי פיקוד העורף.
בנימין- אני מסכים עם כל מילה.
אפרופו "גזירת הקורונה", עד כמה שזה נשמע מגוחך זה קיים! אנשים שבטוחים שבגזירת הבורא עם הארץ שונא ת"ח, וכל מחשבות ליבם כל היום איך לסגור בתי כנסת- ועכשיו מצאו 'הזדמנות'…
איני יודע אם זה עובר את 100 אנשים שעכשיו[!} עדיין מאמינים בזה בכל ליבם, בתחילת ה"גזירה", היה הרבה יותר.
ענין ההתנדבות היה ועודנו רגש טהור שיש גם בליבם של החריידים, כמה שקשה להאמין בזה
יש גם ערך גדול באנרכיזם, כלומר בעמדה הגורסת שהמדינה היא לא המילה האחרונה.
יש לכך שתי השלכות חיוביות
א. היא מאפשרת לעמדות שונות לצוץ שיוצרות שוק חופשי של רעיונות וגישות. השוק החופשי הזה מביא לצמיחה חברתית, מוסרית וכמובן גם כלכלית ומדינית.
ב. היא מחייבת את המדינה ליותר צניעות ופחות עריצות. יש קשר ישיר בין האנרכיסט הראשון בהיסטוריה – אליהו הנביא – שלא חשש להחריב את ממלכת ישראל ברעב במשך שלוש שנים רצופות (קראו את הויכוח שלו עם אחאב בשאלה מי הוא עוכר ישראל) לקידוש השם של היהודים, לתופעת המרטירים הנוצריים שהלכו בעקבות תופעת קידוש השם היהודית, ולמציאות של האינקוויזציה שהביאה לבסוף להיפוך המודרני של חופש הדת והמצפון. אנחנו חיים היום במדינה ליברלית במידה רבה בזכותו של אליהו הנביא ודורות של קנאים תלמידיו. אז נכון שאין מידה שהקיצוניות בה לא מקלקלת אותה וגם אליהו הנביא פוטר לאחר מכן בחורב על ידי הקב"ה (שכנראה היה בצד של אחאב בויכוח) ועדיין כדאי לשים לב גם לצדדים החיוביים של הקנאות הדתית..
הערך באנרכיזם הוא ברור מאד. בעיניי אנרכיסט היא מילת שבח (אם כי בפרקטיקה צריך לסייג את זה). אני רק לא חושב שהדיאגנוזה כאן הייתה נכונה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer