חידושו של ר' חיים בעניין ברכות התורה
לכבוד הרב:
השו"ע (או"ח, מ"ז, י"ד) פוסק עפ"י הראשונים שנשים מברכות ברכות התורה. בב"י שם דן מדוע מברכות אע"פ שפטורות מצוות ת"ת. ב'חידושי מרן רי"ז הלוי' (הל' ברכות) כותב בשם הגר"ח לחדש שברכה"ת הינן ברכות השבח על 'חפצא של תורה', וע"כ בעצם השבח שייכות גם נשים.
לכאורה, מכמ"ק עולה שלא כגר"ח. א- הרמב"ם (תפילה, ז', י') פוסק עפ"י הירושלמי שיש ללמוד לאלתר לאחר הברכה. ב- בשו"ת הרשב"א (ח"ז, תק"מ) מבואר להדיא שברכה"ת הינן ברכות המצוות, ובכך יישב מדוע אין מברכים לאחר הלימוד. (הרשב"א אף דן ביחס לברכה על כיסוי הדם, ומההשוואה מוכח שאלו ברכות המצוות. ג- הרא"ש (ברכות, א', י"ג) מביא צד שמי שאינו ת"ח מברך ברכה"ת כמה פעמים ביום במידה ולומד לאחר היסח הדעת. ד- השו"ע (שם, שם, ד') פוסק שאין מברכים על הרהור בדברי תורה, ולפי חידושו של הגר"ח קשה מדוע אין ההרהור נכנס לכלל 'חפצא של תורה' המחייב ברכה.
האם לדעת הרב ישנה דרך ליישב את דברי הגר"ח?
שבת שלום ותודה!
קודם כל ברור שהגר"ח צודק. ראה בטור 479 ובהפניות משם. הדיון הזה עתיק ונשפכו כאן הרבה מאד קולמוסים. אתה יכול לחפש ברשת. ככלל, יש שכתבו שמדובר בברכת המצוות, אבל זו טענה לא סבירה. שים לב שזו ברכה שנלמדת מפסוק (הבו גודל לאלוקינו), וברכת המצוות היא דרבנן.
הטענה שיש ללמוד מיד אחר כך לא מוכיחה כלום. גם שבח אתה אומר על משהו שפגשת בו כעת.
ייתכן שיש בתוך ברכות התורה גם ברכת המצוות (הרי יש כמה ברכות, וגם אהבה רבה). אם כך, אז לפחות מבחינת הברכה הזאת יש להצמידה ללימוד ואולי בגלל זה מצמידים את כולן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer