חיובים בברית מילה

קראתי פעם את הרוגצ'ובר הזה (אולי באישים ושיטות של הרב זווין) ואני זוכר ש'ערל' הוא לא 'לא מהול' אלא יש הבדל בין המושגים, והחילוק הוא חילוק 'גס' רגיל.
יכול להיות מהול ערל (מל ונמשכה עורלתו), ויכול להיות לא מהול ולא ערל (מל בלי הטפת דם ברית). לא מהול וערל זה תינוק רגיל, מהול ולא ערל זה נימול רגיל. יוצא שמהול הוא פועל (סביל) בעבר, וערל הוא שם תואר (בהווה), וגם יש הבדל בגדרים (הטפה).

כלומר לא צריך להגיע למצבים פתולוגיים (אחד שנולד כמוח בצנצנת, למשל, שאז הוא לא מהול ולא ערל) או לסטטוס רוחני (מהול מצווה להיות בסטטוס פלוס-חמש ו'לא ערל' מצווה לא להיות בסטטוס מינוס-חמש), שככל שאני זוכר ככה הרב הסביר במקום כלשהו את ההבדל בין לאו לעשה.

בדיוק לשם הפניתי אותו. זה במאמר לשורש השישי.

הממ. והספר אף נמצא באתר בצלם דמות תבניתו:
https://gabihazut.co.il/wp-content/uploads/2018/06/Shorashem_1-13-6-2018-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA.pdf#page=475

וכעת רואה גם בטור:
https://mikyab.net/posts/61609

אבל אני מקובלני כתב מפי כתב מהרב זווין שכאשר הרוגצ'ובר חוקר הוא תמיד מביא נפק"מ מפורשות. ולא הייתי בונה על הניסוח הכללי 'להיות מהול' כנגד 'לא להיות ערל' שזאת ההבחנה הכללית בין עשה ללאו, אלא שיש כאן שני דינים 'להיות מהול סוג 1' ו'להיות מהול סוג 2'. ניסיתי לקרוא עכשיו בתוך השו"ת שם (היברובוקס) אבל כרגיל זה בלתי ניתן לפיענוח בזריזות. מלמעלה זה כן נראה שם שלכל דין הוא מוצא הבחנות-של-ממש על מי הוא מוטל ומתי הוא מוטל ומה בדיוק הדין דורש לעשות.