חיוב בספק תביע

אם המזיק אומר שהנזק לא היה קודם והוא גרם אותו הוא ודאי חייב. הודאת בע"ד. אבל בפשטות מדובר שהמזיק גם אינו יודע. הוא רק יודע שהזיק. אם סתם לא יודעים נראה פשוט שהוא חייב לשלם. אבל אם הניזק מסופק באמת (לא רק בגלל חוסר ידע) אז באמת נראה שיש כאן ספק תביעה, ואי אפשר לתבוע מספק. תביעת שמא לא מוציאה ממוחזק, גם אם המוחזק טוען שמא.
אולי לפי הבנת האחרונים שנטל הראיה על המזיק למרות שהוא המוחזק, כי הייתה רשלנות בשמירה וכעת עליו נטל הראיה להיפטר, אפשר לומר שהמזיק חייב. אבל יש לדחות בתרתי: 1. אולי זה נאמר רק אם אכן קרה נזק אלא שיש גורם לפטור ולא אם יש ספק האם בכלל נגרם נזק (בזה יהיה  חייב רק לשיטת אביי לפי הרי"ף ב"מ לו, שתחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב גם אם האונס לא קשור לפשיעה. מזה עולה שיש חיוב על עצם הפשיעה בלי קשר לכך שהיא גרמה נזק). 2. זו כשלעצמה עמדה לא סבירה.
לכן לדעתי הוא פטור אם הוא עצמו לא יודע אם גרם נזק.