חיוב לשמוע לציווי האל

תודה רבה על ההסבר המפורט
אשמח אם תוכל קצת להסביר לי למה מעצם היותו אלוקים ציוויו מחייבים? אני לא יכול להניח שיש איזה דמות עוצמתית שבראה את העולם אבל שלא חייבים להקשיב לה?
למה באמת אני לא יכול לקבל את קיומו של אלוקים רק במובן הפיזי ולא במובן הנורמטיבי?
(התשובות שאני ראיתי זה שבגלל שאלוקים ברא את העולם אז צריך להקשיב לו בגלל הכרת הטוב או שהוא גילה לנו שזה הדרך שצריך לפעול בעולם או משהו בסגנון אבל זה נראה לי פשוט מדי)

ההחלטה להשמע לצווים מוסריים\דתיים אין לה דבר עם המוסר. מדובר בעניין פסיכולוגי.

האדם נכנע לתכתיבים אלו לפעמים מתוך פחד, לפעמים מתוך עצלות, לפעמים מתוך גאווה, ומסיבות נוספות.

קשה להסביר מושכלות ראשונים. כל הסבר יצטרך להתבסס בעצמו על עקרונות אחרים וגם לגביהם תוכל לשאול מניין לנו. זה כמו להסביר מדוע המוסר מחייב (הדוגמה שהבאתי).
לגבי הכרת טובה, ראה מאמרי בנושא:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94

הרב בעצם מגדיר את המושג אלוהים כ"זה שצריך לציית לחוקיו", זהו אלוהים אחר מאשר אלוהים לפי ההגדרה "זה שברא את העולם".
הראיות שהרב מביא לקיום אלוהים (במחברות) אינן מתאימות להגדרה זו, הן מתאימות לאלוהים שברא את העולם (מלבד 'הראיה מן המוסר', וגם בזה אינני בטוח).
אז מנין שיש אלוהים?

זו לא בהכרח הגדרה לאלוקים. זה עולה מהגדרתו. כמו שנאמר שלאדם יש זכויות מעצם היותו אדם, אבל לא נכון להגדיר אדם כיצור שיש לו זכויות.
אם קראת את המחברות, וביתר הרחבה בספר המצוי הראשון, אתה ודאי יודע שהסברתי שם שכל הוכחה לקיומו של אלוקים מניחה הגדרה מסוימת שלו, ובכל הוכחה ההגדרה היא שונה. הזיהוי של כל האלוהימים הללו (התער של אוקהאם) והזיהוי שלהם עם אלוהי סיני, זהו המשך לטיעונים הפילוסופיים ולא חלק מהם.

"הבט בשאלה מקבילה:
הנחה: אני מבין שהמוסר מחייב לא לרצוח.
מסקנה: אסור לרצוח.
כיצד נגזרת המסקנה מההנחה? מפני שמשמעותו של מוסר היא שתוכן ציווייו מחייב. מי שלא מבין את זה לא מבין מהו מוסר ולכן לא באמת מקבל את ההנחה"

יש 2 שלבים הכרחיים בדרכנו אל המסקנה שאסור לרצוח.

שלב א – אינטואיציה (חזקה ככל האינטואיציות עליהן מתבסס המדע, כפי שלימדתנו) שמחייבת אותנו להיות מוסריים

שלב ב – חלק מהמוסר זה לא לרצוח

מסקנה – אסור לרצוח

המסקנה לא תוכל להתקבל רק משלב ב וללא שלב א. שכן ללא שלב א לא נגיע למסקנה שהמשמעות של מוסר היא שתוכן ציוויו מחייב.

כדי שתוכל להקביל את המוסר לצו האלוקי תצטרך להראות אינטואיצה אנושית בסיסית שמכפיפה את האדם לצו האלוקי, כמו האינטואיציה המוסרית. והיא זו שתביא אותנו למסקנה שהמשמעות של אלוקים היא שצריך לשמוע למצוותיו

וברור שאין אינטואיציה כזאת. לכן לא נוכל להסיק שהמשמעות של אלוקים היא שחייבים לשמוע לו

אורן, אני מוכן לקבל כל מילה אצלך, פרט ל"ברור". ממש לא ברור. לי יש אינטואיציה כזאת, ולהערכתי כך גם לרוב העולם כולל האתאיסטים. אפילו לך עצמך יש, שהרי אתה עצמך כתבת לגבי המוסר שאם המוסר מחייב משהו האינטואיציה שלך אומרת שיש לבצעו. אבל כפי שכתבתי לא פעם בלי אלוקים אין מוסר תקף.
בכל אופן, כפי שכתבתי למעלה אין טעם להתווכח על מושכלות ראשונים (אקסיומות). אם אתה חושב שלא צריך לציית לו – אל תציית.