חיי אדם

אתה מניח שערך חיי אדם הוא מכשירי, כלומר  יש לחיים ערך רק כשהם משמשים למטרות שמחוצה להם. ההנחה המקובלת היא שלחיי אדם יש ערך עצמי ולא אינסטרומנטלי. ראה את המאמר האחרון בספרו של לייבוביץ, אמונה, היסטוריה וערכים. ההבדל בין שוא"ת לקו"ע הוא בשאלה מה מידת האשמה שלי ולא בשאלה מה ערך החיים. כשאני לא מציל מישהו זה לא כמו להרוג אותו. חייו נקטעים כך או כך, אבל אני פחות אשם (או לא אשם). אני לא הרגתי אותו. משהו אחר הרג אותו. אני רק לא הצלתי. הלאו של לא תעמוד על דם רעך אוסר כמובן גם את זה, אבל ברור שזה לא רצח.