חיי אדם
שלום הרב, רציתי לשאול מה הערך של חיי אדם בעצם, כלומר כאשר אין להם שום ביטוי מעשי. לדוגמא, מדוע לשמור בן אדם חי כצמח (אם נניח שאין שום סיכוי שהוא יחזור לתפקד). אשמח לתשובה מבחינה הלכתית, ומבחינה ערכית.
כמו"כ, אשמח לדעת אם לדעתך יש הבדל בין קום עשה לשב ואל תעשה. באינטואיציה נשמע לי שיש, אך איני רואה באופן הגיוני חשיבות כלשהי לחייו.
תודה רבה.
אתה מניח שערך חיי אדם הוא מכשירי, כלומר יש לחיים ערך רק כשהם משמשים למטרות שמחוצה להם. ההנחה המקובלת היא שלחיי אדם יש ערך עצמי ולא אינסטרומנטלי. ראה את המאמר האחרון בספרו של לייבוביץ, אמונה, היסטוריה וערכים.
ההבדל בין שוא"ת לקו"ע הוא בשאלה מה מידת האשמה שלי ולא בשאלה מה ערך החיים. כשאני לא מציל מישהו זה לא כמו להרוג אותו. חייו נקטעים כך או כך, אבל אני פחות אשם (או לא אשם). אני לא הרגתי אותו. משהו אחר הרג אותו. אני רק לא הצלתי. הלאו של לא תעמוד על דם רעך אוסר כמובן גם את זה, אבל ברור שזה לא רצח.
ההנחה שהם בעלי ערך עצמי היא דבר שניתן להסביר, או שזה פשוט האינטואיציה הפשוטה?
אי אפשר להסביר ערך. הסבר ניתן במונחי תכלית שלשמה הדבר משמש. אם היה לי הסבר לכך שהחיים הם בעלי ערך, ההסבר הזה היא אומר למה הם מיועדים. אבל זה גופא אני טוען, שאין הסבר תכליתי לערכים.
להיפך, כשניתן הסבר למשהו הוא ניתן במונחי תכלית (=ערך). למשל, יש ערך לרפואה כי זה מציל חיים. אז הרפואה היא מכשיר והחיים הם ערך. הערך מסביר את המכשירים. ולכן לערך עצמו לא ייתכן הסבר. אנשים אמורים להבין זאת אינטואיטיבית.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer