חילונים בימינו

שלום וברכה,
שיטתך בנושא חילונים בימינו לגבי דין "לפני עיוור" וכדומה היא שבעצם הם לא נכללים בכלל בעבירה בגלל שפעם כפירה הייתה עניין של רצון אבל ברגע שזה עניין שכלי ומחשבתי שפשוט לא מאמינים אז הם לא שייכים למצווה. ולכן בעצם לא מכשילים אותם במשהו. 
לכאורה הרב קוק  פותר את הקושי בצורה הרבה יותר קלה. הרב קוק טוען שכל מה שחז"ל אמרו לגבי אפיקורסים וכדומה זה כשטוענים טענת ודאית הפוך. אבל כשיש ספיקות ולא מקבלים מספיק את הטענה הדתית רק מצד ספק זה לא נקרא אפיקורס. ומאחר וכידוע תמיד בעצם מדובר בטענת ספק (נדמה לי שראסל או אתאיסט ידוע אחר אמר שהוא  מוגדר אגנוסטיקן אבל דה פקטו אתאיסט), ברגע שמישהו טוען בוודאות טענה הפוכה הוא רשע וזה חוזר לעניין של רצון (כי לא ניתן להגיע למסקנה שכלית כזאת). מה דעתך על פתרון זה? 
אלה דברי הרב קוק הרלוונטיים:
"ולענין דינא. דע, שאע"פ שאיסור גמור וחולי רע הוא, אפילו מי שמסתפק ומהרהר על דברי האמונה השלמה, מכל מקום לא מצינו שדנו חז"ל דין אפיקורוס, כי אם על הכופר, דהיינו המחליט ההיפך. וההחלטה של ההיפך אי אפשר שתמצא כלל בישראל בין שום אדם שלא יהיה רשע גמור ומשקר במזיד. כי הרשעה היותר גדולה לא תוכל כי אם להטיל דופי של ספק לחלושי הדעות, וכיון שכן מי שמעיז פנים לאמר שהוא כופר בבירור, הרי הוא רשע מוחלט, שבצדק היה ראוי לדונו בכל הדינים המפורשים, ואין כאן טענת לבו אונסו כלל." (אגרות הראיה א, אגרת כ)