חריידים VS חילונים – חיי אדם

שו"תקטגוריה: כלליחריידים VS חילונים – חיי אדם
בנימין גורלין שאל לפני 4 שנים

שלום וברכה, 
לאחר שנחשפתי ביום כיפור למראות מנייני תפילות "קורונה", אבקש לשאול את הרב האם ייתכן שהחילונים מקפידים יותר על שמירת חיי אדם בייחס לחריידים,  אני מבין שהשאלה מעצבנת ונשמעת כמו הצהרה, אבל חשבתי שייתכן שאני צודק בהבחנתי ולו מהטעם שבחילוניות אין מצב של ערכים עליונים (לכאורה) כפי שישנם בדת, בכל דת שהיא, ערכים הומניים אינם מתנגשים עם ערכים הקשורים לעולמות מן החוץ ולכן תוקפם של ערכים אנושיים בסיסיים גדול יותר ובא לידי ביטוי באופן גלוי ונראה לעין כל ?
אשמח להתייחסות, בנימין

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

כל ההסברים המלומדים הללו לא מחליפים את  העובדות. ולפחות להבנתי העובדות הן שאין הבדל. להיפך, במניינים שאני מכיר יש הקפדה על הכללים. לא יודע מה קורה אצל החרדים, ואני מניח שגם אתה לא יודע באופן כללי.

בנימין גורלין הגיב לפני 4 שנים

באופן כללי אין לי אלא את שעיני רואות…
אגב כיצד הרב מסביר את שיעורי החיוביים בהשוואה בין המגזר הכללי והחריידי ?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

יש הרבה הסברים. הצפיפות, חוסר חשיפה לתקשורת, עוני, הזלזול שהיה בהתחלה, וגם ההוראות הבעייתיות שניתנו אחר כך (כמו לבחורי ישיבות).

בנימין גורלין הגיב לפני 4 שנים

אגב, אני גר בהר נוף שנחשבת שכונה חריידית, מן הסתם בשכונות חריידיות יותר המצב גרוע בהרבה.
הרב זכה לשכנים טובים, מאחל לעצמי גם כן שכנים כאלו

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

שכנים זה משהו שאפשר לבחור. אם אתה כל כך לא מרוצה, למה לא תחליף סביבה?

בנימין גורלין הגיב לפני 4 שנים

מדוע הרב מתייחס לזלזול שהיה בהתחלה ולא מתייחס כלל לזלזול היום, האם הבעיה באמת בצפיפות, בעוני, בחוסר חשיפה לתקשורת ?
מצ"ב
https://mobile.kikar.co.il/article/375262
נראה לי שאין בדברי הרב אלא ניסיון לדון "לכף זכות" ולא יותר

בנימין גורלין הגיב לפני 4 שנים

למה לא להחליף סביבה ? אכן, בכוונתי להחליף, ישנן שכונות טובות יותר בית הכרם וכו'… עד היום זה לא התאפשר מטעמי פרנסה, הגיעה הקורונה והכניסה את הכל לפרופורציה… ב"ה

חיים הגיב לפני 4 שנים

בנימין, איך ההרגשה בצאת הצום, כאשר אנו זכים וטהורים מכל חטא, ומענייני לשה"ר רכילות ושנאת חינם שצברנו במשך כל השנה? אה?

בס"ד מוצאי יוה"כ תשפ"א

אחת לריבוי 'חיוביים' במקום מסויים היא ריבוי הבדיקות שעושים באותו מקום. ככתוב: 'בדקת ומצאת – תאמין' 🙂 בחלק מהישיבות עשו בדיקות יזומות בתחילת הזמן ובסופו, מה שלא עשו בשום מיגזר אחר. אם היו בודקים את כל משתתפי ההפגנות ויושבי בתי הקפה והמסיבות – יש להניח שהיו מוצאים.

גם לגבי בדיקות שנערכות למי שגילה תסמינים ולמי שבא במגע איתו – מסתבר שמספר ה'חיוביים' יגדל לפי מספר הנפשות שבבית, שהרי בתוך הבית אין שומרים ריחוק אחד מהשני. לא בכדי אומרים שכשני שליש מההידבקויות נעשות בבית. אולי כדאי לגזור שכולם ילונו ברחוב 🙂

בברכה, ש"צ

בנימין גורלין הגיב לפני 4 שנים

ש"צ יקר, מספר החיוביים המוחלט חסר משמעות, שיעור "אחוז" החיוביים אינו מושפע כלל מכמות הבדיקות, חבל על הזמן שאתה משקיע בטענה הזויה זו.

לגבי אחוז 'החיוביים' (לב"ג) הגיב לפני 4 שנים

בס"ד י"א בתשרי תש"פ

לנ"ג – שלום רב,

לטענתך הוקדשה הפיסקה השניה בתגובה עליה הערת.

אחוז ה'חיוביים' בבדיקות עולה כאשר גדל מספר הנדבקים בבית, שבו אין שומרים על שום הרחקה. אם בשכונה X יש ממוצע של 3 נפשות לבית, ובשכונה Y יש בממוצע 9 נפשות לבית – סביר שאחוז ה'חיוביים' יהיה פי שלושה.

אם האחוז בשכונה Y הוא פחות מפי שלושה מאשר בשכונה X – יש ללמוד מכאן לכאורה שאנשי שכונה V זהירים יותר בשמירת ההרחקות בחוץ, לא הולכים למסיבות של הוללות; ולא יושבים צפופים וללא מסיכות בבתי הקפה ולא קופצים ומתחבקים בהפגנות.

בברכה, ש"צ

גורם נוסף שמוריד את אחוז החיוביים אצל 'מצפצפים' ממעמד סוציואקונומי גבוה, הוא אי הליכתם של בעלי תסמינים להיבדק אצל רופא ציבורי שידווח אומ ישלח לבדיקה. מי שלא רוצה להיבדק וליכנס לבידוד וכו' יכול להסתיר את מצבו ע"י רופא פרטי. על אחת כמה וכמה בהפגנות שמי שדואג למימונן – יכול לדאוג להסתרת התוצאות.

בדיקה ססיסטית רצינית הגיב לפני 4 שנים

בדיקה סטטיסטית רצינית יכולה להיעשות ע"י פילוח מדוייק של האוכלוסיה לפי גודל המיגזרים, כפי שעושים בסקרי הבחירות. האם מישהו חשב לעשות בדיקה כזו?

בברכה, ש"צ

לדעתי עכ"פ כל ה'מדידציה' מיותרת.

הרי את אמצעי המיגון הבסיסיים – מסיכות, ריחוק, מניעת התקהלות צפופה והקפדה על איוורור – אפשר וצריך לנקוט בכל מקרה, ואיתם ניתן להמשיך לחיות חיי כלכלה וחברה במידה ששומרים ולא משתוללים.

'סגר' אינו מועיל, שהרי כשיפתחוהו יחזור המצב לקדמותו ביתר 'שטורעם', והסכנות הרפואיות והנפשיות שבהרס חיי הכלכלה והחברה גדולות לאין ערוך מסכנות הקורונה.

הווה אומר: תעלה הסטטיסטיקה מה שתעלה, אחוזים כאלה או כאלה – מה זה משנה לגבי ההנהגה המעשית? אין לנו מנוס אלא בשמירת שגרת חיים זהירה ככל האפשר תוך נקיטת אמצעי המיגון הבסיסיים.

בנימין גורלין הגיב לפני 4 שנים

ש"צ, בחייך, עזוב…

ובקיצורס (לב"ג) הגיב לפני 4 שנים

ובקיצור (לב"ג)

מרבית ההידבקויות נעשות בבית, ולכן ברור ככל שמספר הנפשות בבית גבוה יותר – יגדל מספר הנדבקים.

כדי לדעת את יעילות אמצעי המיגון ההנקטים בחוץ – יש לחלק את שיעור ה'חיוביים' במספר הנפשות הממוצע, ואז ורק נאז, ניתן להשוות בין איזורים או מגזרים שונים.

בברכה, ש"צ

גולה עמוקות הגיב לפני 4 שנים

מי שבשעה שנדבק מדביק פי שניים אנשים צריך להיזהר פי שניים. שמחתי לעזור.

הפוסק האחרון הגיב לפני 4 שנים

החילונים מספיק אטומים ומטומטמים להאמין ולחשוב שהמטרה העליונה של קיומם הוא לא לחלות בקורונה.

ובקיצור הגיב לפני 4 שנים

ובקיצור י"ל שכפייתיות דתית היא סוג של 'קראות'. אי אמון במסורת האבות או בפסיקה המקובלת. אדם 'בונה במה לעצמו' ומחמיר במה שהורו הפוסקים להקל, ועל זה אמר הפייטן: 'ומאסתי בתורתך ובחרתי בתורתי' (מתוך 'לך א-לי תשוקתי' הנאמר ע"י הספרדים בכניסת יום הכיפורים).

יש מקום לנהוג מידת חסידות ולהדר ולעשות 'לפנים משורת הדין' כשיש בסיס בהלכה להידור זה, אך גםכאן צריך זהירות יתירה, שלא יביא הדבר לעצבנות או לגאווה ולפגיעה וזלזול באחרים, וכפי שביאר הרמח"ל ב'מסילת ישרים', בפרק על 'משקל החסידות'.

בברכה, ש"צ

אישתרבובי אישתרבוב הגיב לפני 4 שנים

התגובה דלעיל נכתבה כאן בטעות. מקומה בדיון על 'דתי ואוסידי'.

בברכה, ש"צ

ובמבחן התוצאה הגיב לפני 4 שנים

בס"ד י"ב בתשרי תשפ"א

ובמבחן התוצאה מתברר לפי הנתונים שמסר היום מנכ"ל מסרד הבריאות ששיעורי התמותה מקורונה במגזר החרדי נמוכים מאשר בכלל האוכלוסיה, למרות ששיעור הנדבקים באוכלוסיה החרדית גבוה יותר (28% לעומת 15%) – שיעורי התמותה אצל החרדים פחותים מאשר בכלל האוכלוסיה

בברכת 'מרבה תורה – מרבה חיים', ש"צ

וכבר ביארתי לעיל, שלמדידה משווה של יעילות אמצעי המיגון בחוץ – צריך לחלק את אחוז הנדבקים בממוצע הנפשות בכל בית.

השאר תגובה

Back to top button