חשיבות הבנת "תנאי הסביבה" של פוסקי הלכה

שלום
הייתי היום בשיעור שלך בו טענת שלמרות שלפוסקים השונים היו השפעות שונות (סביבתיות ואחרות), לא חשוב לדעת את ההשפעות האלה אלא צריך לבחון את הדברים לפי הנימוקים ולא לפי הסיבות. כאן צריך להבחין בין 2 מקרים (גם אתה הבחנת בינהם):
א. המחלקות נובעת מכך שאחד צודק ואחד טועה (או ששניהם טועים)
ב. המחלוקת נובעת מתנאי סביבה שונים שבהם הם חיו ואז שניהם יכולים להיות צודקים בו זמנית לסביבתם.
ככל הנראה, המחלוקות השונות נובעות משילוב כזה או אחר של שתי סיבות אלה.
הטענה שלי היא שבמקרה של מחלוקת מסוג 2, יש חשיבות בללמוד את הרקע של הפוסקים, לא כמקור סמכות ("אני חי בתקופה יותר דומה לתקופה של הרמב"ם ולכן עליי ללכת כמוהו), אלא על מנת לאפשר להגיע לתובנה כללית יותר שתהיה נכונה ך2 המקרים וניתן יהיה לגזור ממנה את המקרה לזמן שלי. 
אני אביא דוגמא (פשטנית מאוד) מעולם המדע:
יוסי גר בתל אביב ומודד טמפרטורת רתיחה של מים ומגיע למסקנה שזה 100 מעלות
דני גר בירושלים ועושה אותו ניסוי ומגיע למסקנה שהתשובה היא 97 מעלות.
המחלוקת כמובן נובעת מהפרש הגבהים בין ירושלים לתל אביב (ושניהם צודקים).
אם אנחנו מתעלמים מהרקע של האנשים ורק מנסים לנתח את הניסוי שהם עשו: מי מדד באופן מדויק יותר, מי עשה יותר ניסויים וכו', יהיה לנו מאוד קשה להגיע לחוק הכללי שטמפרטורת הרתיחה תלויה בגובה מעל פני הקרקע, אבל אם אנחנו נבחן את תנאי הסביבה השונים ונבין שיוסי היה בתל אביב ודני היה בירושלים, יהיה לנו יותר קל להגיע לחוק הכללי.
מה דעתך על כך?